חברנו עסאם היה מהקולות הבודדים בכנסת ובשיח הציבורי שהצביעו בעקביות על הקשר הישיר בין דיכוי לאומי לבין דיכוי אזרחי. הוא טען, בדיוק כמו שהמפלגה שהשתייך אליה טוענת כל הזמן ובצדק, שלא תיתכן דמוקרטיה פנימית בעת אחת עם המשך כיבוש ודיכוי של עם אחר ושאין ביטחון אמיתי במדינה שמבוססת על הדרה, פחד ועליונות.