הסיבה שהארכתי בתיאור המקרה האישי שלי היא כי הוא חושף את המנגנון השיטתי של הגנה על אלימות משטרתית. אלימות משטרתית שלא מתחילה ולא עוצרת רק במכות ותקיפות, אלא היא מערך שלם של מנגנון כוחני שמטרתו לאפשר דיכוי, באמצעות כוח הזרוע, של קבוצות מוחלשות ומתנגדי המשטר. אלימות משטרתית היא גם כשהמשטרה פורצת למועדון מפלגה ללא עילה חוקית; אלימות משטרתית היא גם החרמת שלטים ופגיעה בחופש הביטוי שלא כדין; אלימות משטרתית היא גם יחס מזלזל לקורבן של עבירת מין בחקירה; אלימות משטרתית היא גם כשהמשטרה הופכת לחברת ביצוע להרס בתים וגירוש משפחות מבתיהן; אלימות משטרתית היא גם מעצרים מינהליים לאזרחים בישראל – כולם ערבים; אלימות משטרתית היא גם חלוקת נשק למקורבים של השר ולתומכיו באמצעות רישיונות מטעם משרד המשטרה לקראת – אולי – מלחמת אזרחים ותקיפה של מתנגדי השלטון.