“כל זמן שאנחנו מדברים על איזה איזון בין הרשויות, הפרדת רשויות, הוגנות, כיבוד וכדומה בין הרשויות, התפיסה שאומר לי נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה: הממשלה, 30 יום, אי-אפשר, אבל בג"ץ אין בעיה שיבטל חוקי-יסוד בעשר דקות דיון, אפעס זה לא מסתדר. יש פה איזה חוסר איזון וחוסר דמוקרטיה.
“אדוני השופט, כל הרעיון פה הוא ליצור איזון בין שלוש הרשויות.
“כל כוונת החוק הזאת היא אחת, ליצור איזון בין שלוש הרשויות. לא יכול להיות שראש רשות שופטת ישתכר 110,000 שקלים, נשיא מדינת ישראל ישתכר 75,000 שקלים, וראש ממשלת ישראל ישתכר – 65,000 שקלים.
“אני חושב שהדבר הזה נשחק. חלק גדול מהעם מצר על כך, זועק על כך, וצריך למצוא את הדרך להחזיר את האיזון בין שלוש הרשויות. זה, לצד שלטון הרוב, זה המפתח לקיום הדמוקרטיה – הדרך לשמור את זכויות הפרט לצד הכרעת הרבים, והדרך להבטיח שאין רשות אחרת דורסת את השנייה.
“אנחנו צריכים מערכות שלטון חזקות, יציבות, שמאזנות זו את זו. גם אם חז"ל לא הכירו איזון בין רשויות, התהליך הוא המהות.
“לא, פשוט לומר לא. בדמוקרטיה יש איזון בין הרשויות. כשרשות אחת חורגת מהסמכויות שלה, הרשות השנייה אומרת לה לא.
“קומץ שופטים ממשיך להתערב בחקיקת הכנסת ובסמכויות שרים שנבחרו על ידי העם. בג"ץ לוקח לעצמו סמכויות שמעולם לא ניתנו לו – ללא שקיפות וללא אחריות. זו קריאת השכמה נוספת לקואליציה: להביא למליאת הכנסת ולחוקק את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיבטיח שקיפות מלאה, יקדם גיוון במערכת המשפט ויצור איזון בין הרשויות.
“ואולם, כאשר מדובר בזכות היסוד לחופש הביטוי ולחופש העיתונות, יש לוודא שהפגיעה תהיה מצומצמת גם בימים אלה. ההסדר שעוגן בהצעת החוק המוגשת ומונחת לאישורכם שומר על האיזון הראוי בין העקרונות האלה.
“יש מקום לאיזון, ויש מקום לשיח שמתנהל כרגע, ובשיח הזה יש שורה של נושאים שצריך לדבר עליהם.
“האיזון בין הרשויות – וזה מה שאנשים לא מבינים – האיזון בין הרשויות הוא אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של דמוקרטיה, ממש לצד עקרון הכרעת הרוב ועקרון זכויות המיעוט. העיקרון בשלישי שעומד שם הוא איזון בין הרשויות. את האיזון הזה, בהפיכה משטרית ומשפטית, עשה אהרון ברק מבלי שאף אחד מאתנו שם לב לכך, בשנת 1995.