“כתוב שאיסור הפרסום לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי הסמיך לכך, שהוא מעביר את השם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה. זאת אומרת, זה חריג לאיסור הפרסום על שם של חשוד.
“זוהר, השאלה הממוקדת - מלבד הסעיפים היא אם יש לך משהו להוסיף לאחרון שהכרענו שהוא 325 - לגבי גורם שלגביו איסור הפרסום של שם חשוד או נאשם לא יחול לצורך העברת שם של חשוד או נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה.
“עמדת גורמי המקצוע היא שהצעת החוק עוסקת בעניין פרטני ביותר שלא מתאים להסדירו במסגרת חוק בתי המשפט. הכלל בדבר איסור פרסום שם חשוד, כפי שהוא קיים כבר היום בחוק, דורש שיתקיים חשש לנזק חמור וממשי לחשוד אם שמו יפורסם, על מנת שזכויותיו יגברו על עקרון פומביות הדיון. איזון זה מתבצע על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו, בהתאם לראיות המוגשות לו ולכללי הקבילות והמשקל הרגילים בעניינן. לעמדתנו, אין מקום לקבוע הסדר פרטני לגבי דרישה ראייתית קשיחה וקונקרטית, אגב נסיבות ספציפיות מאוד בחקיקה הראשית.
“עמדת גורמי המקצוע היא כי התכלית שביסוד הצעת החוק, שלפיה תישמע ותישקל עמדת נפגע עבירה בנוגע לבקשה לאסור פרסום שם של חשוד, היא תכלית ראויה: הענקת הזכות לקדם הן את עניינו של נפגע עבירה, והן את השמעת קולו והענקת מעמד שמאפשר לו להשתתף ולהשפיע על קבלת ההחלטות הנוגעות להליך הפלילי.
“סעיף 73(ה)(3) לחוק בתי המשפט מתעסק במצב שבו יש איסור פרסום על שם של חשוד או שם של נאשם ויש החרגה שאומרת שאיסור הפרסום לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך שמעביר שם של חשוד או נאשם לרשות שלטונית או רשות שיפוטית זרה.