“אבל כשאתה משווה את היחס לרציחות בחברה הערבית – לא ראש הממשלה, לא השר ההוא, גם לא התקשורת. למשל, לא נתנו הוראה למצוא את הרוצחים בכל מחיר, כמו שהיה במקרה הזה. אני שואל למה. התשובה ברורה, למה – כי מבדילים ומפלים בין חיים לחיים, בין קורבן לקורבן.
“בהפגנה בסח'נין נגד הפשיעה ראיתי מאות אנשי משטרה ויס"מים. איפה הם כאשר יורים כל ערב בסח'נין או בכפר מנדא או בטמרה? כל המאות האלה של השוטרים – למה הם לא נמצאים שם בזמן שהפושעים יורים?
“אני רוצה לחשוב מה המטרה של המדינה באוזלת היד שלה. האם זו רק אוזלת יד? האם זה משהו במתכוון? האם רוצים משהו מעבר לכך?
“המלחמה בפשיעה צריכה להיות רחבה, ולא לדלג על שלב מסוים כי הוא נראה קצת יותר בעייתי לקואליציה הזאת לטפל בו. צריך לעשות את זה באומץ, לסגור את בסיסי הצבא שהנשק לא יגיע לידי האזרחים.
“בסופו של דבר, מי שמשלם בדם שלו על הפשיעה ועל עצם העובדה שרשויות האכיפה לא מפעילות את החוק, ולא רק שלא מפעילות את החוק, אלא מעלימות עין, גם מהתפשטות הנשק הבלתי-חוקי וגם מהתפשטות הפשיעה – עכשיו באים להביא את הצעת החוק הזו כדי לגאול אותנו מייסורינו.