“מה שקרה לי כחברת כנסת מהימין קרה ל-67 חברי כנסת ושרים מהימין בשנים האחרונות. אנחנו עברנו אלימות. עברתי תאונת דרכים ועזבתי בית שהילדים גדלו בו כי נרדפתי.
“איפה הייתם כשתקפו את הרכב של שמחה רוטמן כשהוא בתוכו ושמו לו מגפון בתוך האוזן?
“אנחנו לאחרונה רואים שהתופעה הזאת מתגברת. נשאלת השאלה מה מצבם של מוסדות השלטון, הרשויות המקומיות, כי זה באחריות שלך.
“אני מציע, בואו נעשה עצומה מתואמת עם צה"ל ועם השב"כ, שקוראת ל-120 חברי הכנסת לחתום.
“אני מגנה בתוקף את היריקה על השר – לא ראוי, לא מכובד, לא צריך; אני נגד זה שיבואו ויתייחסו לבני משפחה של נבחרי ציבור.
“נכנס לאולם לדבר – כמובן לא נתנו לו לדבר. למה? הם אנשים נאורים. אלה אנשים סובלניים מאוד, דרך אגב.
“אבל כשמדובר בתופעות מהסוג הזה, ואגב, הן לא היחידות, אנחנו דיברנו, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שזה היה רק לפני יומיים, על הביטויים האלימים והקשים שנעשים כנגד חברי כנסת ושרים על רקע ניסיון להלך עליהם אימים כדי שישנו את עמדותיהם ואת הצבעתם – דבר בכלל בלתי נתפס.
“חברי כנסת מותקפים פה פיזית. אני שומע את לפיד, חברת הכנסת טלי גוטליב, אומר לי, לפני שנתיים: אמסלם, למה אתה מדבר ככה?
“השר יריב לוין יושב שבעה על מות אביו, מה חשוב למפגינים הנאורים האלה לעשות? כשהוא יושב שבעה על מות אביו? גרפיטי: יריב לוין – אויב העם.
“ירדתם לגמרי מהפסים והפכתם את מטרת האופוזיציה למטרה שקידשה כל אמצעי, עד כדי חילול הפרטיות שלי.
“אבל לא הם הדאגה שלי; בסופו של דבר הם ממשיכים קו ורוח שמאפשרים צעקות וגידופים גם באזורי פיגועים, גם בכותל. אין מקום קדוש, אין רגע קדוש. זו רוח שמבזה קציני צבא.
“מישהי שהתלוננה שם, וזה פחות מצחיק. זרקו לה רימון הלם מאולתר, שזה על סף הניסיון לרצח. ניסו להכות אותה. לחבר האופוזיציה שרפו את הרכב, לא שזה משנה למישהו או למשטרת ישראל או משהו, כי זה עדיין לא בורר.
“בתחילת דבריי אני רוצה קודם כול לגנות כל מקרה אלימות נגד כל אדם באשר הוא, ואני גם מגנה את מעשה האלימות והתקיפה שהיה נגד חבר הכנסת איימן עודה, למרות שאני חולק עליו ולמרות שאני עדיין מבין שהוא בעצם אחד הגורמים שהביאו את הממשלה העכשווית.