“שתי הוועדות קובעות שאלימות בקרב ילדים, בני נוער, היא משבר לאומי. הוועדות קובעות שטיפול בנושא מחייב שילוב ידיים של כלל הרשויות ובניית תוכנית לאומית כוללת, מגובה בהחלטת ממשלה ומלווה בתקציבים ותקנים.
“אי-אפשר להתעלם מזה, ואני בעד שנעצור את כל מה שקורה כאן כרגע, כי נערים רצחו בני אדם, זה מה שקרה כאן. גם אם זה לא קרה, לא צריך 20 מקרי רצח כאלה כדי להזדעזע, אלא ממש – התהום ככה נקישות מלמטה ויש עוד לאן לרדת.
“רק אני אגיד שבזמן שאנחנו יושבים פה נעצר עוד קטין תושב חולון בחשד שתקף קטין אחר בגינה ציבורית בעיר ועוד שני חשודים בדרך למעצר. המגפה היא באמת אמיתית והיא לא רק במקום אחד.
“כי כשאני שומעת שעוצרים נערים שרוצחים ואחר כך משחררים אותם למעצר בית, זה דבר שמדיר שינה מעיניי. אז צריך להשאיר אותם עד יום המשפט בבית הכלא.
“אז אולי יש קשר לדברים ואנחנו יודעים מה הבעיות. יש קשר, אבל אין הצדקה. אין הצדקה שחבורת נערים מכים באכזריות ודוקרים למוות בחור צעיר, רק בגלל שביקש מהם לעצור עם ספריי השלג, לא להתיז. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: איך אנחנו מטפלים בילדים ובילדות מלאי הזעם, שאיבדו את החמלה והזהות שלהם; איך אנחנו מכווינים את אותם בני נוער למצוא את הזהות שלהם לא בעולם הפשע – באגודות הספורט, במכינות, בשנות השירות; איך אנחנו דואגים שמקרה כזה לא יחזור. האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב.
“תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו כאן, וכולנו כמובן תומכים בחקיקה, אבל אני רוצה לדבר כי קרה דבר. באמת, השבוע האחרון היה רווי באלימות, וילדים רצחו עובד בפיצרייה רק כי הוא ביקש לשמור על הסדר.
“מעבר לענישה הם ממש התחננו וביקשו שיהיה מענה שורשי ועמוק לאלימות של בני נוער. כשהאלימות הופכת לנורמה וכשהסכין הופכת לשפה הכתובת על הקיר זועקת אלינו ואנחנו מחויבים במענה עמוק ושורשי.