אפליה וחופש הפרט

“ולכל אחד בבית הזה: איפה שתהיה אפליה ואיפה שתהיה כפייה, אנחנו נתייצב שם. שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו, כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר.

“יש אפליה, אתם ערים לאפליה ואתם מקבלים אותה, כי המציאות הפוליטית הפכה להיות בלתי נסבלת, מציאות שבה שוויון הפך להיות איזה נכס פוליטי במטבע עובר לסוחר – אם אתה נמצא במפלגה הנכונה – יגנו עליך, ואם לא – מיותר.

“אז אני, בכל הכבוד, אני מכבד ומעריך את הארגונים האלה שאמרו את זה, אבל את השמירה על חופש הפרט צריך להשאיר בידיים של המדינה, שזה תפקידה. ובמקום לעשות את זה, באה המדינה ואומרת, ניקח לכם את חופש הפרט בשם – כאילו – היהדות, בשם – כאילו – דמותה של המדינה.