“אבל היה פרופסור אחד, אהרון ברק, שהוא אמר זו חוקה, ואילף אותנו שזו חוקה ובנה את הקונסטרוקציה הזאת, את המדרג הנורמטיבי הזה, כאילו יש חוקי יסוד, אחר כך חוקים רגילים, אחר כך חקיקת משנה, רגולציה, בנה את המדרג הזה, הטריק הזה, הקונסטרוקציה הזאת, כמו שחשפה בזמנו פרופסור גביזון, הטריק הזה להשתלט על הכנסת.
“אנחנו פשוט הולכים לייצר כאן מציאות שבה, כביכול בניגוד לתזה המרכזית שלכם, של צמצום האקטיביזם השיפוטי, אנחנו הולכים ללכוד את בתי המשפט במדינת ישראל והפעם בכל הערכאות, ופה זה יקרה גם בהליך הפלילי.
“יתרה מכך, שופטי בג"ץ הם לא החוק; הם כפופים לו בדיוק כמו כולנו. הגיע הזמן שגם הם יכבדו את החוקים של מדינת ישראל.
“- - לכן הוא נלחם את מלחמתו של אהרן ברק, הוא חשב שהוא משאיר איזו מורשת לעם ישראל, הוא רק לא הבין שהוא הורס את עם ישראל. דרך אגב, לא אני אומר את זה – השופט לנדוי, שהיה נשיא לפניו, יותר מוכשר ממנו, בן אדם הרבה יותר רציני ממנו - -
“פעם אחר פעם בית המשפט מרחם על האכזרים. אני לא מתבייש לומר – אני גאה לומר – אני רוצה לקחת מהשופטים את שיקול הדעת.
“הצעתו של השופט ברק להכפיף את הפוליטיקה למשפט בדרך של שימוש בסבירות כנורמת-על, אמורה לשבש את קווי ההפרדה בין הפוליטיקה למשפט.
“יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל הלכה למעשה את יכולת התפקוד של הרשויות האחרות.
“כאשר הכול שפיט, וכאשר זכות העמידה מתבטלת וניתנת לכולם, וזה פרי יצירתו של בית המשפט העליון, אז אין לו להלין אלא על עצמו.
“זה לא אותו דבר להעביר כל החלטה במסגרת הביקורת של בג"ץ. זה מייצר תפיסה מאוד לא נכונה של תפקידו של המשפט בחברה; תפיסה מאוד לא נכונה של מקומם של הערכים בחברה, ופגיעה קשה בהפרדת הרשויות.
“אנחנו לא תמימים. הפסקנו להיות כאלה. אנחנו לא אלה שאפשר היה להוליך אותם שולל, כפי שעשה כבוד הנשיא בדימוס ברק וחברי הכנסת שהעבירו איתו את החקיקה במחטף - -
“האם האקטיביזם השיפוטי שמתגבר על חוקי הכנסת מצליח גם להתגבר על חוקי המתמטיקה, בייחוד על חוק החילוף בכפל. למרות שאני חושב שהם יכולים להתמודד גם עם המספרים האי רציונליים
“אני חושב שבעניין הזה המצב שבו אנחנו שוללים מבית המשפט ומהשופט שעוסק בנושאים האלה באופן תדיר את היכולת לתת מענה לטובת הילד בכל מקרה ספציפי, הוא דבר שבעיניי צריך – בוא נאמר בלשון המעטה – להיזהר ממנו מאוד.
“אחד המאפיינים של האקטיביזם של העשורים האחרונים זה להעביר את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות מנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה אל שורה של גופים לא נבחרים, ואגב, לא רק יועצים משפטיים ושופטים. הדבר הזה מייצר ניתוק לא בריא בין סמכות לאחריות.
“פרופסור מני מאוטנר הוא אחד הפרופסורים המוערכים למשפטים, והוא מאוד ביקורתי כלפי האקטיביזם השיפוטי, ואפילו מתייחס לאקטיביזם השיפוטי כאל דבר שהוא מהלך פוליטי - -
“אני אומר גם לך, חבר הכנסת קריב, את מה שכולם כאן יודעים: יש השתלטות עוינת של אסכולת האקטיביזם השיפוטי על השיח הפוליטי ועל עולם קבלת ההחלטות בישראל.
“לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר, שזו הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית לגמרי שהכנסת מעולם לא הכניסה בספר החוקים.
“"- - אנחנו רוצים להחזיר את בית המשפט למקום הראוי לו. רוצים להחזיר את אמון העם במערכת המשפט.
“אני מזדהה לחלוטין עם כל האמירות על המצב שבו המערכת המשפטית נמצאת, על לאן – שבתהליך איטי של יותר מ-30 שנה, מערכת המשפט, בגדול על דעת עצמה, לקחה אותנו עוד ועוד למקום אקטיביסטי שאנחנו, הכנסת, הריבון, לא התכוונה להגיע אליו.