“אני אחדש לכם ואתן לכם דוגמה למשהו שחסר. למשל, ביטוח פיקדונות. למשל, השתתפות של המדינה ותמריצים לגבי הקמה של תשתיות והדבר השלישי הוא סביבה רגולטורית פשוטה יותר.
“לצערי, בכל נושא ביטוח הפיקדונות לא מטפלים בחקיקה הזאת. וצריך להבין שהחסם הוא חסם מבני, ולא בהכרח החסם שהוא חסם הגודל.
“אולי תסביר לי למה אנחנו כותבים את זה בלשון יבחנו אם מתקיימים נסיבות או תנאים המקימים צורך. זאת אומרת, לשים את עצם הנושא בסימן שאלה, כאשר לכאורה גם על דעת כל הדוברים שהיו כאן בוועדה לאורך השבועות האחרונים והביעו את עמדתם, ואני חושב שגם לפי מה שאנחנו מבינים, נעשתה כבר עבודה לאורך השנים גם בממשלה בהקשר הזה.
“השאלה שלי היא מה בערך בעלויות שיש להסדרים הללו? בסוף אלה עלויות שהציבור ישלם. זה ביטוח פיקדונות מטעם הממשלה.
“אני מקבל את מה שאמרת שצריך להקים אולי צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל בנושא ביטוח הפיקדונות אבל שהצוות הזה ישלח את מסקנותיו, יפרסם אותן או יחוקק אותן בעוד שנה.
“אבל מצד שני אם היו ביטוח פיקדונות ותמריצים אחרים, היה הרבה יותר קל לדון גם ברגולציה שמכניסה פחות חששות תחרותיים.
“כיוון שהנושאים האלה כבר עלו כמה וכמה פעמים כאן לאורך הדיונים שעמדתנו בוועדה תהיה שאנחנו - - - אני מבין שאי-אפשר להעביר ביטוח פיקדונות עכשיו בתוך החקיקה הזאת אבל אנחנו בהחלט נרצה לתחום את זה בלוחות זמנים מאוד מצומצמים כדי שהדבר הזה לא ייגרר עד בלי סוף.
“חשוב לי לדבר על שני דברים כאשר האחד זה על ביטוח פיקדונות והייתי רוצה שבכל זאת תמצאו את הדרך להכניס כבר בחקיקה הזאת את מה שיאפשר לשר האוצר, או בתקנות או במנגנון, לתת את ההגנה הזו.
“זה לא נושא הדיון עכשיו, הנושא של המוסדיים, אבל אני חושב שכולנו נרצה לראות גם בנושא של ביטוח פיקדונות איזשהו מענה, גם בנושא של הפיקוח על חברות אחזקה, נרצה לראות התייחסות בחוק וצריך להתחיל להיערך לדבר הזה.
“עמדתי שביטוח פיקדונות זה דבר שבהחלט צריך לקדם אותו.