“לא יעלה על הדעת שמגיעים לכאן נציגים ועוד לא קבעו להם שום זכויות, ולא שום מצב כלכלי, ואנשים שם קורסים. ואני שואלת: מה? מה קורה במדינה הזו? הרי אנחנו רואים איפה הכספים, יש כספים, ברוך השם, מפה ועד הודעה חדשה. איך יכול להיות שאנחנו ממשיכים להזניח את הצפון?
“40 שנה חלפו ומה עושה הממשלה כעת, כשישראל מצויה בפתחו, אולי כבר בתוכו, של משבר חברתי כלכלי קשה, כשדרושה השקעה כספית אדירה במיגון תושבים בשכונות, בבנייה או בשיקום של הצפון והדרום שהופקרו שנים במוסדות החינוך ובריאות הנפש המוקרסים? נותנת הממשלה אתנן בסך 400 מיליון שנה להתנחלויות - -
“מנחת הם פתחו. אין מטוסים, אבל מנחת. אנשים באוטובוס לא יכולים להגיע, אבל מנחת. אין להם שירותי רפואה, אבל מנחת.
“הוא לא היה לפני שבועיים בקריית שמונה, הוא היה לפני חודשיים והבטיח הבטחות שהוא לא מימש אותן.
“אומנם החלטה תקציבית, אבל זו גם החלטה שמראה על איזושהי תפיסת עולם – מה שבדרום הוא בחינם, בצפון כנראה חושבים שזה בסדר, הצפון אינו זקוק לתמיכה נוספת.
“קריית שמונה הייתה כאן לפני הליכוד ותהיה אחרי הליכוד, אבל זה כאילו לא אכפת לכם, זה לא מעניין אתכם שעיר במדינת ישראל משלמת מחיר שאף עיר במדינה לא משלמת. לא מעניין, אתם לא הולכים לשם, אתם לא מבקרים, אתם כל הזמן: אוקיי, אם ראש העיר הזה לא שלנו, הוא לא יהלום, אז נתעלם ממנו.
“הפכת את הצפון לבן חורג ומנוכר, הוצאת אותו מצוואת האחריות של המדינה. הייתי בקריית שמונה הנטושה והעזובה, עיר שכל חטאה, שהעזה לדחות את השידוך הכפוי שלך.
“ראש הממשלה – כף רגלו לא דרכה בניר עוז, ואתה – כף רגלך לא דרכה בקריית שמונה ובמטולה החרבה.
“הוא לא מהמפלגה שלי, ובכלל זה לא עניין פוליטי, אבל קריית שמונה, לא רק השנה ובמלחמה, אלא שנים על גבי שנים, בשנות שלטונכם, מופקרת. ראיה לכך – שעדיין חדר מיון קדמי, שאופיר כץ נאלץ להיאבק עליו גם במסגרת הקיצוצים, ממש היה קשה להשיג.
“לכן, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה היית בסיור אתמול, ואני משער שתחושותיי הן תחושותיך – בשינויים כאלה ואחרים, אבל גם אתה הרגשת את הכאב שלהם – ואנחנו מצווים כולנו, מצווים כולנו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לעלות לכאן, לנקוש על דלתה של הממשלה ולהגיד: אנחנו מחויבים לצפון. בואו לשם, תפתרו את הבעיות.
“ניכר בקריית שמונה ובמטולה שהערים והמושבה הזו לא יהלומים. זה ניכר בתשתיות, זה ניכר בתשומת הלב, זה ניכר באבטלה, זה ניכר בהזנחה, זה ניכר בכול – בהפקרה הפושעת.
“אבל אלו רק הודעות כתומות בצד ימין של מסכי הטלוויזיה, הודעות כאלה שמפריעות לנו לצפות בשידורים. בתים מושמדים אחד אחר השני במטולה, כפר גלעדי, ערב אל-עראמשה, דובב, מרגליות, קריית שמונה, יראון, והרשימה היא ארוכה וכואבת.
“מה הבעיה של משרדי הממשלה, של המשרדים החשובים – משרד הבריאות ומשרד הפנים ומשרד החינוך – להפעיל איזו ניידת שתגיע ותראה מה הצרכים? למה צריך לנסוע עד טבריה?
“הרי במשך שנים ארוכות הזניחו ממשלות ישראל, בעיקר אלה של נתניהו, את תושבי הפריפריה בכלל והדרום בפרט בחינוך, בתעסוקה, בבריאות, בסביבה וגם מבחינה ביטחונית.