“למדינת ישראל אסור להסכים למעורבות של פטרונית הטרור קטאר ושל טורקיה ושר החוץ האנטישמי שלה הקאן פידאן, במועצת השלום של הנשיא טראמפ. המדינות הללו לא יכולות להיות חלק מהיום שאחרי בעזה בשום צורה, ואסור לנו לאפשר לשונא ישראל המובהק ארדואן להשיג דריסת רגל על גבולנו. טוב עשה ראש הממשלה נתניהו שהבהיר שהדבר לא מקובל על מדינת ישראל ואני קורא לו לעמוד איתן מול הלחצים ולא לאפשר זאת
“טורקיה וקטאר הן חלק מציר האחים המוסלמים, ולא יהיו חלק ביום שאחרי בעזה!
“מאז טבח ה-7 באוקטובר ממשלת ישראל לא קבעה אסטרטגיה ברורה ליום שאחרי ברצועת עזה. כחלק מקווי היסוד של הממשלה הלאומית, הציונית והליברלית שנקים - נשחרר את כל החטופים, נבטיח חופש פעולה מלא לצה״ל, נסיר כל אחריות ישראלית מהרצועה, נסגור את המעברים ונפסיק את הזרמת ה״סיוע״ לעזה.
“התשובה היא כן. אפשר היה לעצור את זה, אפשר היה למנוע את זה, אבל בשביל זה צריך ממשלה מתפקדת, ואין לנו את זה. העולם זיהה דבר אחד נכון – לממשלה אין מטרה; הם לא הגדירו איך החטופים יחזרו, ובמשך שנה ותשעה חודשים הם לא הגדירו מה יקרה בעזה ביום שאחרי, ולאן זה הולך.
“זמן קצר לאחר הטבח של ה-7.10, בזמן שמדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום ממשית, הייתי מהקולות הבודדים בממשלה שהעזו להשמיע קול צלול וברור בעד פתרון אמיתי ליום שאחרי - הגירת האוכלוסייה העזתית מרצון.
“ההכרעות הללו הן בכל גזרה. ממשלת הימין על מלא מלא מלא, מובילה את ישראל להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, הכרה שסותרת את כל האינטרסים של המדינה הזאת, ועלולה לפגוע בנו – בנו, בכל אחד ואחת מאתנו רק בגלל שהם לא מעיזים להסתכל למציאות בעיניים ולהכיר את האופציות הקיימות, לדון ביום שאחרי, לדון בברית אזורית, שתיתן כאן מענה לכל הסוגיות הביטחוניות והמדיניות.
“אתה יודע שלוואקום שלכם אין שום תוכנית ליום שאחרי, החמאס יוצא מהפירים ומחדש את השליטה שלו, כולל בח'אן יונס?
“לא ככה מנהלים לחימה, מנהלים לחימה כשקובעים מה רוצים לראות שם ביום שאחרי. ואם ראש הממשלה לא מסוגל להגיד מה יהיה שם ביום שאחרי, אז שיגיד את האמת היום: זה עוד סבב גדול מאוד. אנחנו נשיג שקט לעוד כמה שנים, אבל בטח שלא נמוטט את החמאס ובטח שלא נעשה הרבה מאוד דברים שרושמים במצגת.
“מול הדוקטרינה הכוזבת הזו אנחנו חייבים לומר באופן ברור שכל דיון ביום שאחרי אינו יכול להיתחם בגבולותיה של הרצועה, אלא עליו לעסוק גם במציאות ביהודה ושומרון. הניתוק בין הרצועה לגדה הוא אחד משורשי המצב הקשה מאוד שעימו אנחנו מתמודדים. התפקיד של השמאל הציוני הוא לקרוע את המסכות מעל פניו של נתניהו, וכן, גם לאתגר את השותפים שלנו במרכז בקביעה הנחרצת שאין תחליף לשילובה המשמעותי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה.