“יש פה לא מעט משתתפים בדיון, גופים חשובים, בנושא שברור לכולנו שאנחנו נידרש אליו, כמו המשפט הידוע, זה לא שאלה של האם, זו שאלה של מתי, לפי ההערכות האופטימיות אנחנו נידרש להתמודד עם אסון בקנה מידה משמעותי על כלל משרדי ממשלה ממשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, חינוך, תחבורה, הבנקים, רשויות, בתי החולים, משטרה וכו', ולכן ביקשנו מהגורמים השונים להגיע לדיון עם מצגת ותוכנית שבה הם יפרסו בפני הוועדה, בפני הציבור, את המוכנות של כל גוף וגוף לאירוע קיצון, לאירוע של רעידת אדמה.
“ב-2010 הייתה החלטת ממשלה בעניין רעידות אדמה, מאז מבקר המדינה פרסם אין ספור דוחות, האחרונים שאני מודעת אליהם, ב-2023, ב-2024 וב-2025, ובהם הוא מעביר את האחריות הישירה על חיי אזרחי מדינת ישראל בסוגיית רעידות האדמה על ממשלת ישראל והעומד בראש ומדוח לדוח הוא זועק שהדברים לא נעשים.
“אבל, אדוני, רעידת האדמה היא כנראה גזרת גורל, ההיערכות אליה איננה גזרת גורל.
“רק כ-3.5% מהמבנים שחייבים חיזוק אכן חוזקו – מחדל. כ-60% מבתי החולים אינם עומדים בדרישת העמידות לרעידות אדמה, ורק כ-5% ממוסדות החינוך חוזקו או נמצאים בשלבי חיזוק.
“אותו דבר כששומעים שקורית רעידת אדמה בארץ או במקום אחר, והיא מגיעה אלינו כמשהו קל, אז נזכרים שהרבה בניינים במדינה לא מוכנים מבחינה תשתיתית לרעידות אדמה.
“בפתח הדברים שלי, אני מבקש לקבוע בצורה ברורה: מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לקראת רעידת אדמה הרסנית. על פי הנתונים של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בישראל ישנם כיום כ-80,000 מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה אשר נבנו לפני 1980, ומצויים בסיכון גובר להיפגע ברעידת אדמה.
“לכן היערכות של מדינת ישראל בעניין של רעידת אדמה כל כך חשובה.
“רעידת אדמה חזקה – אחת ל-100 שנה, אסון קולוסאלי בישראל. ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה חזקה וקשה ביותר.
“אבל לצערי, לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בינואר 2024, יש שורה קשה מאוד של ליקויים חמורים בהיערכות המדינה לרעידות אדמה. מבנים שחייבים בחיזוק חוזקו, אבל רק 3.5% מהמבנים.
“במסגרת הדיון התקבלה החלטה להטיל על מנכ"ל משרד הביטחון לגבש, ביחד עם נציגי הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, הצעת מחליטים לצמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה.
“הצעתי להרחיב בחקיקה ראשית את ייעודה של הקרן לשטחים פתוחים לקרן לשטחים פתוחים ורעידות אדמה ולהגדיל את האחוזים מתקבולי הכנסות הקרקע המועברים לקרן, מ-1% ל-5%, מבלי לפגוע בשימושים המקוריים. תיקון זה בחקיקה יביא לשימוש מושכל במשאב הקרקע ויצירת מענה אמיתי שלא ניתן משך שנים, כאמור בדוחות מבקר המדינה, וכן יהווה מקור תקציבי קבוע להיערכות המדינה לרעידות אדמה.
“המצב הזה לא יוכל להימשך, אסור לנו כמחוקקים, כמנהיגים, להתעלם מהאיום שמרחף מעל ראשנו ונמצא, חלילה, מתחת לרגלנו. אנחנו חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה, חלילה, מאוחר מדי.
“הטיפול בחיזוק מוסדות החינוך מפני רעידת אדמה כפוף להחלטת ממשלה ומתבצע בשלבים עד שנת 2035, זה הרבה זמן.
“אף אחד מהם לא עומד בתקן חדש של רעידות אדמה. אם הארץ תרעד – לא "אם", "כש", כמו שאמר חבר הכנסת טיבי – כשהארץ תרעד, די בבית ספר אחד, אחד, שייפול בזמן שהתלמידים נמצאים בו. מאות ילדים הרוגים זה מה שצפוי לנו.
“לראות את התמונות המזוויעות של הילדים הקטנים שעדיין נמצאים שם בין ההריסות וקוראים לעזרה, ושומעים את הבכי שלהם – באמת, זה פשוט תמונות איומות ונוראות. וצריך לומר באמת שאפו לצוותים הישראליים, שמייד היו ראשונים שיצאו לעזור ולסייע, עם המומחיות, עם החוכמה והתבונה וטוב הלב שלהם.
“היערכות מקדימה אפקטיבית לאירוע בסדר גודל שכזה מחייבת הירתמות של כלל משרדי הממשלה – כל משרד בתחומי אחריותו. בשנים האחרונות קידמה רשות החירום הלאומית, יחד עם משרדי הממשלה האחרים, שורת צעדים לקידום המוכנות.
“הדרך הנכונה להתמודדות מתחילה היום, לפני שהרעידה תגיע, וכנראה היא תגיע, לפי ההיסטוריה: חיזוק מבנים, בתי חולים בפריפריה, מוכנות של משטרת ישראל וארגוני החירום, זו הדרך להגיע מוכנים לרעידת האדמה, שלצערנו אנחנו יודעים שתגיע.
“חשוב שייעשה. תרגיע אותם. שזה ייעשה במהירות, בדיונים תכופים. אנחנו בכנסת יכולים רק לפקח ולבקש, אבל באמת אנחנו רוצים להיות רגועים. אנחנו סומכים עליכם שתעשו את העבודה.
“בזמן שמומחים סבורים שהתרחשות של רעידת אדמה חזקה היא ודאית, המוכנות אליה היא כמעט אפסית. וזה מקומם. זו לא שאלה של אם תהיה פה רעידת אדמה, אלא מתי תהיה, איפה ובאיזו עוצמה וחומרה והתרסקות.
“רעידת אדמה בישראל איננה שאלה של האם, אלא שאלה של מתי. הסיבה לכך נעוצה במיקומה הגיאוגרפי באחד מהמקומות המועדים ביותר לפורענות, השבר הסורי-אפריקאי.
“תהיה כאן ועדת חקירה, יהיה פה אסון, ויהיו אנשים שימותו בגלל מחדלים ובגלל ממשלות שלא קמו בזמן ועשו את מה שצריך לעשות באמת, באחריות גדולה ובמנהיגות גדולה, כדי לשמור על שלום הציבור ואזרחי מדינת ישראל.
“אף שמדובר בדיני נפשות, נושא זה נדחק מסדר-יומם של הגורמים האמונים על הטיפול בסוגיה. משרד מבקר המדינה עורך ביקורת על ההיערכות לרעידות אדמה ברשויות המקומיות השוכנות לאורך השבר הסורי-אפריקאי, ולפיכך נשקפת להן סכנה גדולה יותר. לצערי, המבקר מתייחס לרשויות יהודיות תוך התעלמות מוחלטת מהרשויות הערביות הקרובות יותר לשבר הסורי ובעלות סיכון רב יותר.
“קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי לעם הטורקי, לעם הסורי, ואני חושב שכמדינת ישראל זו נורת אזהרה בשבילנו, כי אנחנו כמדינה לא ערוכים לאסון בגודל כזה.
“אז, לא, זו לא שאלה של האם תקרה רעידה כזו בישראל, אלא מתי תקרה רעידה כזו בישראל, והערכת המדענים: ממש בקרוב. והינה האמת הקשה יותר: ישראל פשוט לא ערוכה לכך.
“לצערי הרב, המצב מאוד מאוד מאוד קשה, ואנחנו כאן אפילו לא מוכנים לשמוע בערבית.
“אצלנו זה לא שאלה של אם, זו שאלה מתי זה יקרה. לפי כל המומחים זה יקרה לנו. זה קרה לפני 100 שנה, וכל דקה זה יכול לקרות. מדינת ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה.