“יש חוצפה רבה להפיץ שעה וחצי לפני הדיון בחוק כל כך משמעותי, את הנוסח החדש, ולחשוב שאתה רק תיתן לנו באופן כללי להתייחס.
“ההתעללות שנעשתה פה בכל הוועדות ובפרט בוועדה הזו להליך חקיקה, צריך להגיד את זה, זה ביזיון שהכנסת לא ראתה כמותו, שאתם מחוקקים חוקים וקוראים להם חוק יסוד.
“לעניין השאלה למה הדיון בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, אני חושב שכל יועץ משפטי שנמצא בכנסת, מתמצא פחות או יותר בהליכי חקיקה. היו מקרים בעבר, חוקים נדונו בוועדות אחרות.
“אבל אני חוזרת אחורנית ואני אומרת שאני התעקשתי בפני הייעוץ המשפטי בוועדה, כל פעם שאמרנו שיבוא נוסח חדש, או הסדר חדש, שצריך להקריא ולדון בזה מחדש, כי אם זה הסדר חדש אז זה דיון מהותי והם אמרו לי נכון נכון, ואז מה קרה?
“ושימו לב, זה נוסח מלפני שנה ומשהו ועכשיו אנחנו אחרי כל כך הרבה שעות בוועדה עם אותו הנוסח, עם הכחול, לא שינינו שום דבר מהותי, כל הסעיפים השנויים במחלוקת מול משרד המשפטים עומדים בעינם.
“"ואחרון, במהלך הדיונים האחרונים ניכרת האצה משמעותית בהקראת הסעיפים בלא מתן הסברים והתייחסויות כנדרש בהליך חקיקה, תוך הימנעות מהצגת הרקע הכלכלי העומד ביסודם, כאילו פשוט צריך להספיק את החומר.
“"לעומת זאת, בוועדה המיוחדת בראשותך חל תהליך הפוך, האצה משמעותית בדיונים תוך ויתור מתמיד על קבלת ההסברים והנתונים הדרושים להליך חקיקה בסיסי.
“"אוסיף כי הוועדה רק החלה את המעבר על תיקוני הנוסח ביחס לפרק ב' מטעמך, כך שהדחיפות להתקדם לפרקים חדשים איננה ברורה.
“לא שמענו את עמדת רשות התחרות, לא כל הגופים והגורמים הרלוונטיים קיבלו במה להציג את עמדתם ולא התאפשר לחברי הוועדה לשאול את השאלות המקצועיות המתבקשות.
“משרד התקשורת הוא תחת ועדת הכלכלה והחוק הזה היה צריך להיות שם. היועצת המשפטית לכנסת בשלב הרבה יותר מאוחר תוך כדי דיוני הוועדה הוציאו עוד מכתב בו היא אומרת שצריך להחזיר את החוק הזה לוועדת הכלכלה.
“כתבנו שהאירועים שהתרחשו כאן מהווים פגיעה ישירה במעמדה של הכנסת, בסמכויותיה, ביכולתה למלא את תפקידה כרשות המחוקקת והמפקחת.
“אני אמשיך במהלך הסיכומים של הליך החקיקה הפגום הזה להוציא ולהקריא פנינים מתוך הדיונים שהיו וחוות הדעת.
“אתה לא נותן את הדיון הזה, הליך החקיקה שיקרה כמו שצריך. הדברים כאן הם חריגים, הם חמורים.
“גברתי צריך לעבור על הסעיפים כי ככה עושים חקיקה. שמענו עמדות של שחקנים בשוק ולא דנו על הסעיפים בצורה קונקרטית.
“לא זוכרת חוק שחוקק ושקיבלו בו כל כך הרבה אנשים זכות דיבור על כל סעיף. כל טענה נבחנה בהופכין ומקדימה ומהצדדים. זה מה שעשינו פה חצי שנה בעבודה מאומצת. אני עומדת ב-100% מאחורי החקיקה.
“אני אמרתי דברים מאוד ברורים בחוות הדעת שלי שניתנה בוועדת הכנסת במקור, ובחוות הדעת הזאת נאמרו דברים מאוד ברורים ביחס לסמכויות של הוועדה ולאופן ההתנהלות הראוי שלה.
“זו הצעת חוק - - - אני פה 7 שנים. מעולם לא ראיתי הליך חקיקה כמו זה. באמת שלא ראיתי בין אם זה ההסתודדויות של השר ושלך בחוץ כשאנחנו חברי הוועדה לא משותפים, בין אם זה נוסחים שנשלחים באישון לילה שאין לאף אחד יכול להבין איך הם נרקמו ועל בסיס מה, על בסיס אילו נתונים, על בסיס איזו אמפיריקה.
“אי-אפשר לנהל ככה דיון רציני בחקיקה, אני מצטער. כל האירוע הזה ביזארי לחלוטין והוא לא מאפשר לנו לקיים הליך חקיקה נורמלי.
“אבל לצפות מאתנו בטווח זמן של לא יודעת כמה, מ-6:20 להספיק ללמוד את החומרים, להבין אותם ואת המשמעויות שלהם – זה לא סביר וזה לא הליך תקין. או שאנחנו עושים פה עבודה אמיתית או שזה למראית עין.
“אני רק בא ואומר, תראו, מעבר למחלוקת העקרונית בינינו, המחשב תוך שבועיים אתם תביאו את החוק הזה לקריאה ראשונה לא מקובלת לחלוטין. הדיון הוא לא מקצועי ולא רציני.
“לשלוח לנו בצוהריי יום שישי לפני השבת שינוי סדר יום שמצריך מאיתנו למידה והתכוננות הוא לא תקין, כי אלה סעיפים שעוד לא דנו בהם והם הרי גורל ומהותיים ביותר.
“אנחנו נמשיך להיאבק על כל נקודה, פסיק וכל דבר בחוק הזה. הכול יירשם פה לפרוטוקול כולל ההשתלחות שלך בייעוץ המשפטי.
“כל התנהלות אחרת היא פגם בהליך החקיקה והיא ריצה כדי להגיע ליעד שמישהו קבע לוועדה. אנחנו לא צריכים להיות שותפים לזה. אנחנו מתעקשים להיות חלק מתוך ניסוח החוק כפי שמקובל בוועדות הכנסת.
“ואני אומרת, עצם זה שלא קיבלתם, לא את הייעוץ המשפטי לוועדה – אני שמה בצד את הייעוץ המשפטי לממשלה – ולא את עמדותינו, חברי הכנסת שישבו פה ועמלו על החוק הזה, ובסוף ביטלתם; הלכתם לקראתנו בנושא של שבעה-תשעה ושל השופט, אבל במהות, בדברים המהותיים האמיתיים, בעצם ויתרתם על כל העצות שלנו ועל כל ההצעות שלנו, ועל כל הדברים המהותיים שמשפיעים על החוק הזה.
“אני ממש מצטער, קריאה שנייה ושלישית זה עדיין הליך חקיקה ומותר להכניס שינויים, וזה המקום להעלות סוגיות שטרם עלו, וזה ממש בסדר. אני לא מבין מה האירוע. אנחנו לא חותמת גומי.
“אני אומר שבכל דבר חקיקה מה-250 שהבאתם לפה, צריך לעשות את הדיון הזה. 250 דיונים על הדבר הזה. מדוע? כי אם זה לא יקרה, המחיר שאנחנו כאזרחים נשלם הוא מחיר בלתי נתפס בזכויות הפרט שלנו, על כל דבר שהוא.
“אבל זה לא משנה, זה בעצם פתרונות או איזה שהן הבנות של הייעוץ המשפטי שישב כאן, שמנחה אותנו להתקדם פה בהליך החקיקה אחרי חודשיים וחצי של דיונים.