“ולכן אני חוזר ודורש ממשרד ראש הממשלה לנהל משא ומתן עם החברה הבדואית בנגב, להפסיק להנחית עלינו תוכניות כמו התוכנית של שיקלי.
“פעם אחר פעם האוכלוסייה הזאת מותקפת על ידי הממסד, על ידי הממשלה, במקום לעשות להם העדפה מתקנת, כי הם האוכלוסייה הכי מקופחת במדינת ישראל.
“הוא החליט להתלבש על האזרחים הכי מופלים במדינת ישראל, האזרחים הערבים הבדואים, על האדמות שלהם.
“התושבים הבדואים הם לא נגד החוק, הם לא נגד הסדרה, אבל אי אפשר לעשות את זה מעל הראש שלהם.
“החברה הבדואית אינה מבקשת יחס מיוחד אלא שוויון ותכנון הוגן.
“מביאים לנו תוכניות, תוכנית שיקלי, על הראש של הבדואים, בלי לדבר איתם, בלי לשוחח איתם. לא נפגשו עם אף ראש רשות, ולא נפגשו עם ראשי הרשויות הבדואיות, לא עם ההנהגה הבדואית.
“אני אגיד בעברית לאוכלוסייה הבדואית שאתה, חוג'יראת, לא דואג להם, וגם לא אתה, ואליד אלהואשלה.
“חבל מאוד ועצוב מאוד שכך הממשלה מתייחסת לאזרחים המוחלשים בחברה הבדואית. כמובן שמכאן אני אומר לעלי אל-זיאדנה: אנחנו נעשה הכול, נעשה הכול על מנת להחליף את הממשלה הזאת.
“אנחנו דורשים שיהיה סדר ביישובים שלנו. שהיריות יפסקו ביישובים שלנו. כולנו בעד החוק אבל השר הזה לא בעד החוק. הוא מנסה לייצר אנרכיה בנגב.
“התוכנית האחרונה של שיקלי, שהוא קידם בוועדה לענייני בדואים – הוא לא התייעץ עם אף אחד מהחברה הבדואית; עם אף ראש רשות. שר בממשלה שמקדם תוכניות בלי לדבר עם נציגות של כמעט 400,000 בדואים.
“ההפקרה וההזנחה שזכו לה האזרחים הערבים בנגב היא כבר מעל ומעבר, עשרות שנים, ואף אחד לא מצליח להתמודד עם האתגר הזה ולתת מענה.
“ולכן, בתקופה האחרונה אנחנו רואים שהממשלה נותנת יד לרשות התכנון, לגופי התכנון, על מנת לצמצם את השטח של מועצה אזורית נווה מדבר.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אושר שקלים, אני רוצה לספר לך היום מה הממשלה שלך עושה כלפי החברה הערבית הבדואית בנגב.
“עוד דבר שגיליתי השבוע: ברשות לפיתוח התיישבות הבדואים יש כ-78 משרות, ומתוכן שתי משרות הן של אנשים מהמגזר הבדואי. הגיוני בסך הכול. אתם רוצים לפתור בעיות, אתגרים, במגזר הבדואי, כדאי שתערבו את האוכלוסייה, שתסביר לכם בדיוק מה האתגרים ומה הבעיות ומה הפערים.
“תפסיקו את ההפקרות הזאת. תפסיקו להסתכל על האנשים בנגב בצורה שונה. הורסים להם, רודפים אותם. לאן אתם רוצים להגיע?
“150,000 ערבים ישראלים בדואים גרים בנגב ביישובים לא מוכרים, ואתה מבקש מהם להוציא היתרים לבנייה, אז איזה ידע יש לך בכלל?
“אבל מי שלא מכבד את החוקים של המדינה, את המשילות של המדינה, זה הממשלות עצמן, שמנסות בכל דרך לפגוע בחברה הערבית הבדואית בנגב.
“תגידו לי, אנחנו מעבדה של ניסיונות? ככה הממשלה מתייחסת לאזרחים הבדואים בנגב? הגיע הזמן שתפסיקו את המשחקים האלה, תכירו בקרקעות של הבדואים, ותכירו גם בכפרים הלא-מוכרים בנגב.
“אתה לא יכול כל פעם – ואני לא מדבר עליך ספציפית – שתנחיתו תוכניות על הבדואים.
“מצער מאוד שהשר שקלי דיווח אתמול לראש הממשלה ולוועדה על האזרחים הבדואים בנגב בצורה שגוייה, הוא לא אמר את הדברים בצורה הנכונה. האנשים מופקרים בנגב.
“יש מישהו מלמעלה שמנווט, רוצה להרוס. זה מה שמעניין אותו – להרוס, להרוס את הבתים של האזרחים, של התושבים בנגב. הוא לא רק הורס את הבתים, הוא הורס את היחסים בין יהודים לערבים. שר בממשלה מתגאה בהריסות. לאן הגענו?
“מדינת ישראל משאירה את הבדואים ללא פתרון, למרות הפניות שלנו. אנחנו גם פנינו לראש הממשלה אבל לא קיבלנו מענה.
“אני לא אומר "כל הבדואים" – יש הרבה בדואים נאמנים למדינה, אני אוהב אותם, אבל יש הרבה שלא נאמנים. יש כאלה שלא נאמנים. ואלה שלא נאמנים צריכים ללמוד שיש חוק וסדר במדינת ישראל.
“חלק מחברי הכנסת דיברו על עלייה לנגב או ירידה לנגב, אני חושב שבכל הסתכלות על הנגב קודם כל צריך להביט בעיניים ולהסתכל לאוכלוסייה בעלת המקום שלא עלתה ולא ירדה, היא נמצאה שם בכפרים הערבים הבדואים בנגב אלפי שנים.
“אנחנו צריכים לחזק את המסלולים לשותפות בשירות, בלימודים ובעבודה. את כל זה צריך לעשות מתוך תחושה של אחריות ושותפות כדי שכולנו במדינה שלנו נחיה יותר טוב.
“אם לחברה הבדואית לא יהיה חינוך ראוי, תשתיות ותעסוקה, כולנו נסבול. זהו אינטרס משותף של כל תושבי הנגב.
“כמו כן, מ-7 באוקטובר אנחנו עדים למגמה גוברת של השתלבות של החברה הבדואית. יש לנו נופלים חללי גולני וחללי יחידות סיור וגששות מהחברה הבדואית בנגב.
“רהט, אדוני היושב-ראש, עוד מעט תהפוך לעיר הגדולה ביותר בחברה הערבית, והיא צריכה את רשות הבדואים כדי לבוא במגע עם משרדי הממשלה השונים? זה מטורף.
“וגם לבדואים, גם לחברה הבדואית. הם היו צריכים מיגוניות – תקצבנו להם 27 מיליון שקל למיגוניות, לטובת החברה הבדואית.
“רבותיי, הגיע הזמן לדבר עם האוכלוסייה, להפסיק את ההריסות, למצוא חלופות לאנשים, ולהביא לפתרונות לאזרחים הבדואים בנגב.
“אנחנו גם אמרנו, במיוחד בנגב, שכל מסע הבחירות שלו היה מסע דה-לגיטימציה של החברה הערבית הבדואית בנגב.
“אני אומרת לך, מה שהם עושים זה רק אכיפה ורדיפה. במקום לתת פתרונות ריאליים, אמיתיים, שיאפשרו לילדים לגדול בצורה נורמלית, הם רודפים אחריהם ממקום למקום. לא מאפשרים, לא מספקים להם לא תשתיות, לא מים, לא בתי ספר, לא חינוך, לא תברואה, לא בריאות. כלום.
“חבל מאוד שיש עם כאן במדינה, אוכלוסייה שלמה, שהמדינה לא מתייחסת אליה כמו שאר אזרחי המדינה. זה לא יכול להיות.
“אני רוצה לדבר איתך על הנושא של החברה הערבית הבדואית בנגב – שאתה בעצמך, ולא מישהו אחר, על דוכן זה דיברת בסימפתיה – ועל אחריות ועל אחדות.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד יושב-ראש ועדת הפנים, לימדת את ההצעה של החוק, וצר לי מאוד שההצעה שאנחנו מצביעים עליה עכשיו, למרות שהייתי בוועדה, למרות שדיברתי עם משרד הפנים וגם עם מינהל התכנון, הנושא של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב לא בא לידי ביטוי לא בחוק הזה ולא בפיצול ולא בהוראות השעה, וחבל.
“אני אסיים ואומר: המיגון הפיזי מציל חיים, אבל החוסן החברתי-כלכלי חשוב לאיכות חיים. גם לבדואים בנגב מגיע.
“ולכן צריך להכיר בכפרים, וצריך להחיל את התיקון בחוק התכנון והבנייה שמביאים היום גם על החברה הערבית הבדואית בנגב ועל הכפרים הלא-מוכרים.
“אבל היום המטרה של חברנו יוסף עטאונה הייתה למקד את אור הזרקורים במכלול הבעיות, שהן תוצר של מדיניות אפליה מתמשכת לאורך כל השנים נגד האזרחים הערבים הבדואים בנגב.
“אז אחת הסיבות שמהן צומחת פשיעה היא עוני. החברה הבדואית היא מהעניות ביותר בישראל. הרשויות המקומיות בחברה הבדואית נמצאות בדירוג המדד הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר במדרג.
“את זה אפשר לתאר במילה אחת: הפקרות, ובשתי מילים: הזנחה פושעת. עד מתי תמשיך המדינה, באמצעות זרועותיה, להתעלל באזרחיה הבדואים?
“אנחנו נגיש תלונה כמובן במח"ש, אבל הגיע הזמן להתייחס לבדואים בנגב כאזרחים שווים, ותחת הכותרת של משילות, לא יכול להיות שיקומו יחידות שהמטרה היחידה שלהן היא לרדוף את הבדואים בנגב.
“התעמרות והצקה לתושבי חורה והסביבה ללא שום סיבה או עילה, רק משום שהם רצו לצאת לטבע. עד לאן נגיע?
“אני מושיט יד, ומוכן לגשת לכל הסוגיה הבדואית, ויחד אנו יכולים לפעול למען פתרון יותר טוב, שיביא גם להכרה, גם להשתלבות של החברה הערבית הבדואית בתוך החברה, במערכת החינוך וגם בתעסוקה. התפיסה של כוח וכוח – זה לא ילך. צריך בהידברות ושיח, וצריך למצוא את הפתרונות המותאמים לחברה הבדואית.
“אנו דורשים: הפסקת הריסות; פתרונות שיהיו בשיתוף עם התושבים, תוך התחשבות באופי חייהם; תכנון מתאים; בניית תשתיות; הקמת אזורי סחר ותעשייה. כפיית פתרונות והמשך מדיניות של ההזנחה ודחיקה כלפי הבדואים לא ישיגו דבר.
“בתקופה האחרונה, גם בשנים האחרונות, כל פעם שעולה הסוגיה, המצוקה של הערבים הבדואים בנגב, וכל פעולה שהממשלה עושה שבעיקר פוגעת בזכויות של הבדואים, מדברים על החוק ומדברים על הכרה ומדברים על משילות.
“כנראה שבממשלה הנוכחית, והעומד בראשה ושריה – אני מסיים במשפט אחרון – חושבים שהערבים הבדואים הם עדיין אזרחי המדינה סוג ב' שאין להם זכויות. על הממשלה למלא את חובותיה כלפי הערבים בנגב ולפתור את כל הבעיות שהם סובלים מהן, ובמיוחד בעניין הקרקעות, ואחרי זה לדגול במשילות.