“אבל כמו שכולנו יודעים, אלו תיקים שנולדו רק מסיבה אחת: כיסא, תפקיד, קואליציה.
“חברים, אני מקריא את החלטת הממשלה: אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד ואפילו שמח להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכות הנתונה על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה בגבעת התחמושת, מראש הממשלה לשר המורשת. כבוד גדול.
“הגענו למצב שלמרות שהייתה התחייבות ברורה שעד יום ירושלים הזה, בסוף יהיו אבא ואימא לגבעת התחמושת, לקראת דיוני התקציב הקרוב, הגענו למצב, לצערי, חבריי חברי הכנסת, שיום ירושלים – הינה, ישיבת הממשלה מתחילה בעוד עשרים דקות, ואין על סדר-יומה החלטה שכולם מסכימים, שהאחריות על גבעת התחמושת תעבור למשרד המורשת.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו התכנסנו פה בשעת לילה מוקדמת זאת לדון בהעברת סמכויות למשרד המורשת. אנחנו יודעים על איזה סמכויות מדובר? הן לא מפורטות, נכון?
“בקיצור, אתם עסוקים אך ורק בעצמכם, לפתור את הבעיות האישיות שלכם, אבל בשום מקרה לא לפתור את מה שמדינת ישראל זקוקה לו.
“ולכן, אני אומר עוד פעם, דווקא ההחלטה הזאת זאת החלטה נכונה, ואני מקווה שראש הממשלה, שקיבל עכשיו את האחריות על גבעת התחמושת, על מורשת ששת הימים, יבין שבאמת מה שצריך לעשות בממשלה – להזיז את כל השרים לתפקידים שמתאימים להם.
“זכתה בירת ישראל, יעברו התקנים, ואני אגלה לך סוד אדוני השר: סמנכ"ל תכנון ותקצוב שאתה מעביר, אתה יודע מי הוא? הוא סמנכ"ל ירושלים. גם סמנכ"ל ירושלים בכבודו ובעצמו עוזב את ירושלים, עובר למשרד המורשת.