“אני מתנגד להצעת החוק, ואני אגיד לכם למה אני מתנגד להצעת החוק – כי לא נקבע אחוז הריבית. על מינוס יש אחוז ריבית, זה מגיע ל-15%, כאן אתם לא קובעים אחוז ריבית.
“זה יום גדול, עם בשורה גדולה להרבה מאוד אנשים, ואני רוצה להודות בנושא הזה ליוזם ולדוחף של הצעת החוק, שזה חבר הכנסת יוני מישרקי.
“עכשיו אני רוצה לברך את חבר הכנסת מישרקי, מהמצוינים בכנסת ישראל, על הצעת החוק הטובה הזאת, יחד עם חבר הכנסת רון.
“רבותיי השרים, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד–2024, שנועדה להפחתת גובה תוספת הפיגור המתווספת לקנסות פליליים המשולמים באיחור.
“התיקון הראשון למעשה נותן סמכות לתובעים לאפשר ביטול של תוספות פיגור לבקשת החייבים, בדומה לשיקול הדעת הקיים כיום לראש המרכז לגביית קנסות. בכך אנחנו מייצרים איחוד ושוויון בין חייבים שהחובות שלהם מטופלים על ידי פקודת המיסים (גבייה) לבין החייבים שהחובות שלהם עברו לטיפול במרכז לגביית קנסות.
“המסקנה שהסקתי בסיום הפגישה היא כי חיובי ריבית גבוהים אינם מהווים את התמריץ הנדרש לתשלומי הקנס, אלא מעמיסים נטל תשלומים כבד על אותם חייבים שנאלצים גם ככה לגייס את סכומי התשלום.
“במקום תוספת פיגור של 50% בחלוף המועד הראשון לתשלום הקנס, תוספת הפיגור תעמוד על 35% בלבד, בין אם הקנס הוטל על ידי בית משפט, השר כץ, או גורם אחר, דוגמת המשטרה, ובין אם הוטל מכוח חוק העבירות המינהליות, חוק סדר הדין הפלילי או חוק העונשין.
“ואכן, מדובר בחוק חברתי ממדרגה ראשונה, שבא בעיקר לעזור לאוכלוסיות מוחלשות, אנשים שאין להם יכולת כלכלית לעמוד בריביות שנוספו במשך זמן רב כתוצאה מקנסות שקיבלו.
“במצב שקיים היום בחוק, על אי תשלום קנס במועד משלמים תוספת של 50%. הצעת החוק שאנחנו מקדמים ומביאים היום להצבעה מדברת על הורדת התוספת ב-15% ל-35%.
“ואני חושב שזה מהלך מצוין, שירחיב את החוק. אני רוצה להזכיר לטובה את עמיתי, חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, שגם ניסה לקדם את החוק הזה. זה חלק מסדרת חוקים שאני מגיש בכנסת הזאת ובכנסת הקודמת לגבי הקנסות, כי הם נטל כלכלי, בעיקר על הנזקקים והקשישים.
“הצעת החוק שבפניכם מבקשת להוריד את תוספת הפיגורים ל-35% בתקופה הזו, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד – 3.5% נוספים, כלומר אחרי שישה חודשים התוספת תהיה 3.5% נוספים. אני חושבת שבמצב הכלכלי הקיים ובידיעה שאנשים רבים מתקשים בימים האלה, כולל שרים שלא מצליחים לסיים את החודש, כדאי מאוד להתחשב.
“אני חושב שהעיקרון וההקלה שמוצעים כאן הם נכונים, הם מדייקים יותר את המצב הקיים, משום שנדמה לי שהיקף התשלום של קנס שלא שולם במועדו כיום – התוספת באמת עצומה, וראוי לתת לאנשים הזדמנות בכל זאת לשלם את הקנסות בדרך שהחיוב הנוסף שיוטל עליהם יהיה יותר מצומצם.
“המטרה של הצעת החוק הזאת היא לעזור לאוכלוסיות מוחלשות על-ידי הפחתת ריבית פיגורים על קנסות. ההצעה מדברת על הפחתת תוספת הריבית על הקנס מ-50% ל-35% ובתום כל תקופה של 6 חודשים, מוצע להפחית את ריבית הפיגורים מ-5% ל-3.5%.
“נוסף, סמכות להפחתת ריביות – בהמשך לסמכות הקיימת כיום לרשם בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, מוצע להסמיך את הרשם להפחית את מלוא רכיב הפיגורים בתיק, ללא צורך בטעמים מיוחדים. וזאת בשונה מסמכותו להפחית מריבית הבסיס שתאונה קיומם של טעמים מיוחדים.
“אני חושב שהדבר הזה הוא נכון, יש לו שתי תכליות: גם לעשות צדק עם החייבים ולא להעמיס עליהם חובות שהולכים וצומחים ותופחים, וגם לעודד בסוף תשלום, כי אחרת אנשים פשוט מתייאשים.
“מטרתה של הצעת חוק זו היא לעזור לאוכלוסיות מוחלשות על ידי הפחתת ריבית פיגורים על קנסות בגין עבירות מינהליות; בהצעת חוק זו מוצע להפחית את תוספת הריבית על קנס מ-50% ל-35%, ובתום כל תקופה של שישה חודשים מוצע להפחית את ריבית הפיגורים מ-5% ל-3.5%.
“- - ונדמה לי שאין דרך ראויה יותר מלהתחיל את המסע הזה שלך בהצעה כזו, הצעה שמבקשת להפחית את תוספת הפיגור שנדרש לשלם אדם שלא שילם קנס במועד ולא הודיע כי ברצונו להישפט, מ-50%, כפי שזה היום, ל-35%.
“אני, כשראיתי את הדבר הזה די נדהמתי, משום שמתברר דבר פשוט בלתי נתפס: שגם כאשר אדם מגיע להסדר תשלומים מסודר על החוב, והוא משלם את התשלומים, עדיין רצה במקביל ריבית פיגורים בסכומי עתק.