“תהיו מצוינים, תהיו טובים, כי המדינה נמצאת פה לתת לכם גב להיות הכי טובים בעולם, כי לשם אנחנו רוצים להוביל את האקדמיה במדינת ישראל.
“המשק שלנו צמא לאנשי מקצוע, אך פתרון של עובדים זרים הוא זמני, יקר וכרוך ברגולציה חונקת. הפתרון האמיתי, ארוך הטווח, נמצא כאן – הוא נמצא בהשקעה בהשכלה ובסטודנטים שלנו פה בישראל.
“אנחנו רואים כיצד תקציב החינוך בישראל, בעיקר בכל הנוגע להשכלה הגבוהה, למדע ולטכנולוגיה, נשחק. אנחנו רואים איך המוחות בורחים מישראל, איך אנשים מעבירים את מרכז הכובד שלהם לחו"ל, וזה הכול בגלל היעדר תוכנית לאומית אמיתית של הממשלה בכל הנוגע לכך.
“אני רוצה לציין שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת מזה עשור בתת-תקצוב ביחס לגידול בתקציב המדינה, ומדובר בשחיקה ריאלית מתמשכת של עשרות אחוזים.
“אבל אני בא ואומר, בסופו של דבר עתיד מדינת ישראל – וההון שלנו הוא הון אנושי, ועם הספר הוא לא סתם עם הספר. הוא עם שעודד השכלה, הוא עם שעודד גיבורים, מכבים, חשמונאים, יהושוע בן נון.
“אז כן, ההשכלה הגבוהה ברמה הלאומית היא חשובה כל כך. ההשקעה בהשכלה הגבוהה מחזקת את הכלכלה, מפתחת את הטכנולוגיות החדשות ומקדמת חדשנות. גם ברמה האישית היא מאפשרת לכל אחד ואחד מכם, הסטודנטים, להגשים את הפוטנציאל האישי שלו, להרחיב אופקים, לפתח כישורים שיקדמו אתכם בחיים.
“האקדמיה היא חממה, לא במובן השלילי של המילה, אלא במובן החיובי והחיוני שלה. חממה זה מקום שבו מגדלים צמחים בתנאים אופטימליים; מקום שמוגן מפני סערות חיצוניות; מקום שבו יכולים לצמוח דברים חדשים ומשמעותיים.
“השנה זו השנה הראשונה אשר בה התיקון לחוק שהובלתי אפשר והוביל לכך שמוסדות ההשכלה הגבוהה קלטו לוחמים ואנשי מילואים, גם אם הם מתחת לנתונים הנדרשים לכניסה. זהו מהלך תקדימי ואסטרטגי, שמכיר בחשיבות ההתנדבות וסיכון החיים למען הכלל, כערך המאפשר הקלה בכניסה למסלול ההשכלה הגבוהה.
“חבריי, היום אנחנו נדרשים להחליט – להחליט להיות חברה שמתגמלת את אלו שנושאים בנטל; להחליט שמוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לא יישארו מנותקים מהמציאות הלאומית אלא יהפכו לשותפים אמיתיים בקידום ערכים של תרומה, נתינה וצדק.
“אני רוצה גם פה להודות לשר האוצר, שבאמת הרים איתי את הכפפה, ובימים האחרונים דאג להקצאת משאבים נוספים למרכזי פיזיקה נוספים, נוסף לארבעת המרכזים שהקמנו מתקציב 2024, לעוד שלושה מרכזים נוספים – ולא שניים כפי שהיה אמור להיות.
“על כן, מרכזי פיזיקה הם אחד מהדברים שאנחנו רואים ממש במקומות שהם קיימים, קפיצת מדרגה עצומה בהצלחת התלמידים. זה חלק מהדברים שהצבתי גם כן כיעד במשרד.
“המל"ג בטיפשותו וברוע של המל"ג – אפס מקצועיות. המל"ג זה גוף רע, גוף בור ועם הארץ. גוף שאין בו כלום. ריק. שחוץ מלהילחם בחרדים לא עושה כלום. זה המל"ג.
“זה כואב – אני יודעת; הציבור מבוהל – אני יודעת, אבל מדינת ישראל לא יכולה להמשיך לחיות תחת דיכוי אקדמי. כשיושב מרצה בכיר עם תיאוריה של גזענות לבנה – אני מצטערת, אבל אין דרך אחרת – הוא לא פלורליסט, הוא לא דמוקרט – הוא גזען.
“נמאס לנו מהגזענות הממוסדת במדינת ישראל. נמאס לנו שבאקדמיה נמצא סגל אנטישמי, סגל שונא ציונות – –
“אלו בני הדור הזה, שמבינים שהלימודים ימשיכו להתקיים רק אם המדינה תמשיך להתקיים, ואת ההבנה הזאת מפספסים קצת במוסדות ההשכלה הגבוהה, היושבים שם במגדל השן, במקום להבין את גודל השעה, ובמקרה הטוב יוצרים עומס ביורוקרטי שמקשה על ניצול הזכויות, ובמקרה הפחות טוב לא יוצרים דבר, אלא נצמדים למתווה המל"ג שאינו עונה מספיק על הצרכים. ובמקרה הגרוע, מחבקים את אנשי הגיס החמישי שבקרבם.
“אנחנו בפירוש רואים בהשכלה הגבוהה מנוע צמיחה חשוב מאוד מאוד, בגלל שכן היה ניסיון לקצץ ב-200 מיליון בליל התקציב – אולי על זה את מדברת. הנושא הזה נבלם על ידי, ועצרנו כל קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה ל-2024.
“אני יודעת שתקציב ההשכלה הגבוהה קוצץ בהצעת תקציב 2024, אז כיצד יינתנו המענים האלה בצורה אפקטיבית, ולא תהיה פגיעה במערך של ההשכלה הגבוהה?
“תיקון החוק יאפשר לסייע ללוחמים המשוחררים לצמצם את פער הזמנים באופן השוואתי ולהיטיב עימם ברכישת השכלה גבוהה.
“הכוח של מוסדות ההשכלה הגבוהה נתון רק בידיהם. אין לאף אחד יכולת להשפיע עליהם.
“אנחנו מהכנסת נעשה עבודה בוועדת החינוך מולם, אבל, לצערי הרב, אין לנו כוח מול המל"ג. זאת בעיה חמורה.
“אני יודעת שלכל פתיחת קורס צריך אישור של המל"ג, והמל"ג לא יכול להיות ראש קטן.
“אני מתחבר למה שאמרה גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שחינוך בכלל וגם השכלה גבוהה צריכים להיות חינם אין כסף, נגישים לכל אחד שיכול מבחינת הישגים.
“גם על תקציב האוניברסיטאות אפשר להתווכח, כי לעומת תקציב המדינה זה ממש ירד. אתם ניתבתם כסף למקומות אחרים, ודווקא לא להשכלה הגבוהה. זה מדבר על סדר העדיפויות של הממשלה שלך, אדוני השר.
“אחרוני האקדמאים הימנים מדווחים שהאקדמיה הפכה למוסד מעין אינקוויזיטורי: ביטול אנשים, חד-צדדיות אידיאולוגית והתגייסות פוליטית. אולם כל זה לא התחיל עם הרפורמה; הלימודים באקדמיה הפכו מזמן לאינדוקטרינציה פוליטית, בעיקר במדעי הרוח והחברה, אבל לא רק.
“השכלה היא מפתח לעוצמה ולחוסן לאומי. השקעה בלמידה והעשרת הידע בכל תחומי החיים הן המנוע להיותנו חברה מתקדמת המתאימה את עצמה לאתגרי השעה.
“ההשכלה הגבוהה היא העוגן המרכזי להשתלבות בחברה ובשוק העבודה. היא מחזקת ניידות חברתית ומסייעת בהתפתחות כלכלית, אישית ומשפחתית.
“מדינה רצינית – וקורה במדינות הים שזה מה שעושים – נותנת הלוואות משמעותיות לכל סטודנט שזקוק לכך, והוא מחזיר למדינה חלק ממנה בתנאים נוחים, כי מדובר בהשקעה בהגדלת כושר הייצור, היזמות והפריון של המדינה כולה.
“התקציב שיאושר, כנראה, בשבוע הבא ייתן להם מעט מדי: כ-13.6 מיליארד שקלים, ולמי שמכיר בתקציבי ההשכלה הגבוהה זה לא מספיק. למה זה לא מספיק? כי זאת לא הוצאה, זאת השקעה.
“אבל, רבותיי, תתחילו לנער את הגוף הרדום שנקרא המועצה להשכלה גבוהה.
“כל שקל שיושקע בסטודנטים כיום כדי שלא ינשרו מהלימודים וימשיכו ללמוד ויסיימו את התואר -ייטיב איתנו כחברה בעתיד, כשסטודנט יהפוך לבוגר מוסד להשכלה גבוהה, ובוגר יהפוך לבעל מקצוע שמתפרנס בכבוד, וישבור את הקשר בין רמה סוציו אקונומית של ההורים לעתיד הילדים.