“הוועדה בראשותי, אנחנו משקיעים בדרך כלל בתשתיות. זה אומר מבנים או ציוד. אנחנו לא משקיעים בתפעול, התפעול עליכן.
“אצלנו, 14 מיליארד ש"ח הלכו לפריפריה. היא לקחה 8 מיליארד ש"ח מזה והעבירה ליהודה ושומרון, כי המדינה שלה היא ביהודה ושומרון, לא בנגב ובגליל.
“אנחנו משקיעים תוספת – הוספנו 7.5 מיליארד שקל לתשתיות, רכבות קלות וכבדות. ומטרו, כמה שנים דיברו על המטרו? אנחנו חוקקנו את החוק שלו ואנחנו מוציאים אותו לביצוע. הטרקטורים עובדים.
“לשמחתי הרבה, תשתיות הקלאסטרים, עם הזכיות של השנה, שיפורסמו בשבוע הקרוב, נפרסות על כל רחבי המדינה בתחומים הרלוונטיים של אגרוטק, רסט-טק, דזרטק ואחרים.
“5: האצת פרויקטי תשתית לאומיים – תוכנית העבודה נועדה להסיר חסמים רגולטוריים, לייעל הליכי תכנון וביצוע ולאפשר גמישות בקידום תוכניות, במטרה להבטיח קידום מהיר של פרויקטי תשתית החיוניים לצמיחת המשק ולחיזוק החוסן הכלכלי.
“אני עד להרבה מאוד תשתיות, ותשתיות טובות – אין ספק, יותר גשרים, יותר כבישים עם הפרדה. הדברים האלה נעשים, אני לא אומר שלא, ומשקיעים הרבה מאוד כסף.
“יש עוד פעולות שאנחנו עושים לצמצם את התאונות: השקעה מסיבית בתשתיות ובמוקדי סיכון בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים כל שנה. זה מגיע בתוכניות חומש למאות מיליארדי שקלים המוקצים לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים, פיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית.
“לא במטרו וברכבות הקלות וברכבות הכבדות, בתנופת הפיתוח של הכבישים ושל אזורי התעשייה וכולי. כי בסוף אלה תשתיות מעודדות צמיחה.
“אני השקעתי 2 מיליארד שקל, חסרי תקדים, בשבילי אופניים ותשתיות אופניים, שזה דבר שלא נעשה באף אחת מהממשלות שאתה היית חבר בהן.
“ללא השקעה ארוכת שנים בצנרת, במשאבות, במאגרים, אנחנו לא נוכל לייצר יציבות ואופטימיות לאורך זמן; אבל אם המחיר לא יהיה מתאים, אז לא יהיה מי שיקבל את המים, שיהיו בשפע ויגיעו אולי עד קצה השדה.
“בכל אופן, בשנים האחרונות – מה שגם משרד התחבורה ביקש ממני שאני כאן אגיד מהנתונים המקצועיים – כבישי ישראל מצפון עד דרום עוברים מהפכה, פיתוח בהיקף שלא נראה כמותו, התשתיות מודרניות והרבה יותר סלחניות לטעויות שנובעות מהגורם האנושי, שהם כידוע מרבית הסיבות לתאונות הדרכים, וזאת הנחיה של שרת התחבורה, מנכ"ל המשרד, וכמובן הרלב"ד.
“בסופו של דבר, בפעולות הרבות שהמשרד משתדל לעשות יחד עם הרלב"ד, כפי שאני אמרתי, משקיע מיליארדים רבים בשיפור תשתיות, כולל מיקוד בכבישים אדומים ומוקדי סיכון.
“רק הבוקר הבאנו בממשלה הצעת מחליטים של חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה עד אילת. זה חלום שהפך למציאות. זה לא היה ברור מאליו.
“מה זה 46 מיליארד שקל חומש רכבת אם לא מעודד צמיחה? מה זה 26 מיליארד שקל חומש כבישים אם לא מעודד צמיחה? מה זה 2 מיליארד שקל השקעות הון ועידוד חדשנות בחקלאות אם לא צמיחה?
“גולת הכותרת תהיה תחילת התכנון לרכבת קליע מקריית שמונה לאילת, שתשעט במהירות שיא ותחבר את המדינה מקצה לקצה. אתם יודעים איזו מהפכה זאת, אי-אפשר לתאר את זה, ואני חושב שכל מי שדואג לעתיד הגליל והנגב צריך להבין שזה העתיד.
“ולכן, משרד התחבורה הקצה 11 מיליון שקלים לתכנון מוקדם ולתכנון מפורט של הכביש על מנת להרחיב לדו-מסלולי ודו-נתיבי, עם הפרדה קשיחה באמצע – ודאי, יכול להיות, שזה היה מונע את תאונת הדרכים, גם אם זה נושא אנושי של נהיגה לא כשירה – ולטיפול בצמתים, לרבות רמזור בכניסה למועצה.
“המשימה השנייה, לפתח את תשתיות המדינה, כולל – ותקשיבו טוב, תגחכו ותקשיבו ותזכרו מה שאני אומר פה – לפתח רכבת בזק, שתיסע במהירות של מאות קילומטרים בשעה, שתחבר את המדינה מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ובכך נשלים את מהפכת התחבורה שהתחלנו בעשור הקודם.
“אני תקצבתי את כביש 65, שהיה מוזנח במשך כל ממשלות נתניהו. עד כדי כך מוזנח, שהיה צריך לתכנן אותו מחדש כדי שאפשר יהיה לתקצב את הרחבת כביש 65. אני עשיתי את זה.
“ישראל ממוקמת היום בשליש התחתון בהשקעה בתשתיות מבין מדינות המערב. תכנית "תקווה לכלכלה" תרתום את השוק הפרטי לתנופת פיתוח תשתיות, ותהווה מנוע צמיחה עיקרי למשק ביצירת מקומות עבודה. צפו בסרטון נוסף מתוך תוכנית 5 הנקודות לשיקום הכלכלה ולצמיחה >>>