“הוא לא עונה לשאילתות למעלה משלוש שנים, אני אומר לך. לא עונה לשאילתות, לא מגיע להשיב, לא מגיע לכנסת, לא מדווח לוועדה על פי צורך. על פי חוק הוא חייב להגיע לדווח על פעילות משרדו.
“אני מכירה את השר וסרלאוף היטב – הוא לא שר של כותרות, הוא שר של מעשים ושל נשמה.
“וכל מה שמצאתי כאן זה בעצם הסבר יפה שאומר: הצעה מצוינת, אני הגשתי אותה או מי מטעמי בעבר, אני חושב שראוי לחוקק אותה, אבל לא ניתן לכם את העונג הזה להוביל ביחד, במשותף, כל הבית, כפי שראוי; את הזכות לתמוך במשרתים, לתמוך בפני משפחתם, לתמוך בקידום בעבודה שלהם, להראות לכולנו מהו סדר העדיפויות שלנו.
“אתה לא תקרא לי טיפשה ומטומטמת ותבוא אליי ותיצמד אליי ככה, כמו בריון.
“איזה מין שר זה, איזה מין שר זה. כמעט הרגו אותם. כמעט הרגו אותם.
“האם זה משום שאתה נכשל במשרדך ולא מצליח לקדם כלום או מאיזה סיבה אחרת תרצה להתפטר וללכת להיות יו"ר ועדת חוץ וביטחון?
“אני כבר שנתיים אומרת שהוא כישלון לאומי, אני כבר שנתיים אומרת שהוא לא עושה כלום.
“מה שנקרא, ממנו יש לי אפס ציפיות – הוא לא פה אבל אתה יודע – אבל ממך אני כן מצפה שתבוא ותגיד שכשחיילים מגיעים לבקו"ם צריך להגן עליהם.
“- - אקוניס – וכמו ילד בן ארבע יודע רק להגיד את המילה "שקרן", רק להעליב ורק לגדף, וחזר לימים שבהם הוא היה באופוזיציה, כי בימים של האופוזיציה הוא היה אחד מהשופרים הכי גדולים.
“אבל הוא מפחד. הוא מפחד להתעמת עם משפחות של חטופים ועם מפונים, ואת האומץ שלו הוא שומר לעימותים עם אנשים שלא יכולים לענות לו או שחייבים לענות לו בנימוס, כמו נגיד הרמטכ"ל, שחייב לענות בנימוס כי הוא יושב בתוך הקבינט.
“עכשיו, מה זה זכינו? מילאנו ועמדנו בקריטריונים, לא איזו זכייה, וזכינו – זה לעירייה. מה זה נהיה? מה, זה כסף שלך? מה זה "זכיתם"? אתה מתקשר? שר בחיים לא התקשר אליי ואמר לי: זכית בקול קורא למדיחים.
“כבוד היושב-ראש, לפי הפרסומים שהיו מאתמול לגבי ישיבת הממשלה, כששר משפטים במדינת ישראל מסביר למה צריך רפורמה משפטית, הוא מסביר שצריכים את הרפורמה כדי שיהיו שופטים בעליון שיבינו מצב שיהודים עוזבים יישובים כי הם לא רוצים שערבים יגורו איתם. אין יותר גזעני – אין יותר גזעני מאמירה כזאת.
“אתה יודע מה קורה היום במשרד? פירקת את המשרד. פירקת את המשרד בצורה הכי אגרסיבית שיש.