“השואה לא התחילה בגטאות, היא התחילה בהסתה, בהפצת שקרים, בדה-הומניזציה, בהצגתו של העם היהודי כאויב נצחי. כשהשנאה הזו קיבלה צורה של אידיאולוגיה, של מדיניות – העולם שתק, כמו היום. כשהקרונות התגלגלו למחנות, העולם הפנה את מבטו וכשהאש כילתה קהילות שלמות, העולם איחר להבין.
“כנסת נכבדה, למדינות העולם יש נטייה לקחת מהשואה מסרים ולקחים אוניברסליים: זכויות אדם, מניעת רצח עם, גינוי, אי-סובלנות כלפי אוכלוסיות מטעמי דת או מוצא אתני. יש מדינות שמגדילות לעשות, ועל בסיס הלקחים האוניברסליים האלו מעזות לגנות את ישראל; לגנות אותנו בגלל המלחמה שלנו נגד מי שביצעו בנו טבח שלא היה כמוהו מאז ימי השואה; טבח שבהרבה מאוד מובנים היה שואה של יום אחד. מאז הטבח ישנם חטופות וחטופים שנתונים לשואה אישית נוראית – נוראית – שנמשכת כבר כמעט 16 חודשים.
“בשואה הנוראה היו מנהיגים גדולים בעולם שעמדו מנגד, ולכן הלקח הראשון של השואה הוא זה: אם לא נגן על עצמנו - אף אחד לא יגן עלינו. ואם אנו צריכים לעמוד לבד - נעמוד לבד.
“בימים אלו, שבהם מיטב בנינו נלחמים באויב הדאעשי הנאצי בעזה, אנו מחויבים ללמוד את לקחי השואה. בניגוד לאז, איננו חסרי אונים, ויש לנו לוחמים עזי נפש המבינים את גודל השעה והשליחות. עלינו לזכור כי בזמן אמת אף אומה לא תתנדב להגן עלינו, וכי עלינו להיות מספיק חזקים, מאמינים ונאמנים לנצח ישראל שלא ישקר.