“ואתם מוזמנים ללכת ולדאוג לתושבים שלכם. בסוף זה אזרחים שהם אזרחים ערביי ישראל. למה אנחנו צריכים לדאוג להם, הם גרים ליד מסגדים שעושים רעש חזק ובלתי סביר? למה אתם לא דואגים להם? אתם יודעים למה? כי אתם פופוליסטים, ואתם לא באמת דואגים לאוכלוסייה שלכם.
“האדמות כאן, בארץ ישראל – הינה, יעיד מנסור עבאס – הן שלנו, של עם ישראל. יש להם אזרחים ערבים ששומרים על זכותם, לא אומרים שלא. יש להם זכויות דמוקרטיות.
“רבותיי, חוק-יסוד: שוויון מאפשר לחוקק חוקים הפוגעים ישירות בציבור הערבי, במעמדו, בזכויותיו השונות, ביניהן זכות ההצבעה, כמו שהיה בחוק שקדם להצבעה הזו על שלילת זכות הצבעה בגלל גיוס.
“אין להסכים לכל התכחשות. במיוחד כאשר היא התכחשות לאובדן חיי אדם, כאשר היא התכחשות לפוליטיקה שמנסה לדכא ולדחוק אוכלוסייה שלמה, מה עוד שהאוכלוסייה הזו היא אוכלוסיית אזרחי מדינת ישראל. החוק הזה בא גם לדרוש הכרה ולקיחת אחריות פוליטית-מוסרית.
“לא רק, גם כשהמפכ"ל קורא לאזרחים הערבים, לעשות להם טרנספר לעזה, היא שותקת; לא רק, גם כשמחזיקים גופות של אזרחים ערבים בשביל שיהיו כלי מיקוח מול חמאס, היועצת המשפטית היא לא אנטיגונה, היא לא אבירת זכויות אדם, אלא תומכת בהחזקת גופות של אזרחים ערבים.
“כבוד היושב-ראש, רציתי לדבר על איך נראה שוויון אזרחי בין ערבים ליהודים בנגב גם בימי מלחמה כאלה. אתמול היינו בדיון בבית משפט שלום בבאר שבע על צווי פינוי וסילוק ליישוב שלם שנקרא אל-בקעה. זה גירוש שני של קבוצת אנשים: בשנת 1953 המדינה העבירה אותם – הם היו מזרחית לדימונה, העבירו אותם צפונית לערד; היום, אחרי 70 שנה שבהן המדינה לא עשתה שום דבר באל בקיעה חוץ מצינור מים בנקודה אחת – היום, אחרי 70 שנה, היא באה לגרש אותם בשנית.
“אנחנו אזרחים בזכות ולא בחסד, אנחנו ילידי המקום הזה. אנחנו רוצים לחיות בחברה דמוקרטית, במדינה דמוקרטית ונאבק בדרך דמוקרטית, אזרחית, והמשטרה אמורה להגן על ההפגנות והמאבק שלנו, שהוא ביסודו מאבק צודק למען השלום ולמען השוויון