“מדינת ישראל מחויבת להכיר ולקדם את שפת הסימנים, על פי הכרזת העצמאות, שבה נכתב כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון וכו'. מדינת ישראל גם התחייבה לשמר ולפתח את שפת הסימנים הישראלית, כאשר חתמה ואשררה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מתוקף החלטת ממשלה שקיבלה לפני כחמש שנים.
“אנשים בעלי מוגבלויות? אנחנו אזרחיות. מה אתה משווה?
“עבורם תג הוא לא עוד מסמך, אלא זכות בסיסית שמשפיעה על חיי היום-יום שלהם. אנשים עם מוגבלויות קשות, חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים, אזרחים המתקשים בהליכה ועוד רבים כאלה, מבחינתם זה לא עוד מסמך. מי שאין בידו תג לא יכול ליהנות מהזכויות שמגיעות לו, הוא נאלץ להחנות רחוק, לשלם סכומים גבוהים על חניה, להיעזר בבני משפחה, והתוצאה – פגיעה בניידות, פגיעה בזכויות ופגיעה בכבוד.
“חברות וחברים, חבריי חברי הכנסת, אורחים, אורן המדהים – סימון לקח לי את כל המילים – בשם הקהילה של אנשים עם מוגבלויות, אלה שגם אינם, בואו נחוקק אחרת; בואו ניצור מדיניות שלוקחת בחשבון לא את המערכת אלא את האדם. נגישות אינה פרויקט, היא דרך חיים; זכויות אינן המלצה, הן חוק. האחריות שלנו היא לוודא שהחוק הזה מתקיים בכל מקום: בבית חולים, בבית הספר, בקופת החולים, במועדונים, כפי שנאמר, ובעיקר בלב.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השרה, יש דברים שהמדינה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה כי יש מי שחושב שאפשר למחוק זכות של אנשים עם מוגבלות פיזית ונפשית בשקט כאילו מדובר בהמלצה ולא בזכות בחוק. בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים פניות רבות על בתי מרקחת שבהם אומרים לאנשים עם מוגבלויות משפט מביש: פה אין פטור מתור, חכה. מי שאומר את זה כנראה שכח מה המשמעות של מוגבלות, של כאב, של נשימה קשה, של חרדה שמחמירה אחרי עמידה של חמש דקות מיותרות.
“אם נעבור להצעת החוק, אני עומד כאן, אדוני היושב-ראש, לא רק כחבר כנסת, אלא כאדם, כאזרח שמכיר מקרוב את ההתמודדות היום-יומית של משפחות בישראל שיש להן בן משפחה שהוא עם מוגבלות, בת או בן עם מוגבלות; משפחות שמקדישות את חייהן לטיפול בילדים הללו ובבני המשפחה הללו. המשפחות האלה מהוות עוגן של אהבה, מסירות, כוחות נפש אדירים, אך לא פעם גם ניצבים בפני קשיים בירוקרטיים או כלכליים, ואחד מהדברים הבירוקרטיים הלא-נכונים שהיו עד עכשיו ישתנו, בעזרת השם, בעזרת החוק הזה.
“הערב משרד החינוך בראשותי מדליק את בנייני המשרד בתל אביב ובירושלים באור סגול בוהק, לציון יום המודעות הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. על רקע אירועי השבעה באוקטובר והצטרפותם המצערת של אלפי אזרחים וחיילים למשפחת האנשים עם מוגבלות, חובתנו המוסרית היא לא רק להוקיר את גבורתם בשדה הקרב, אלא גם ללמוד מהעוצמה והאומץ שהם מגלים בהתמודדות היומיומית. כשר החינוך, אני רואה בכך הזדמנות להנחיל לדור הצעיר ערכים של שילוב והכלה, ולחנך לחברה המזהה בשונות מקור לעוצמה לאומית.
“היעדר הנגישות בתחבורה הציבורית מגביל את יכולתם של אנשים עם מוגבלות להגיע למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשירותי בריאות ומוביל לבידוד חברתי ולהגברת התלות בסביבה. מצב זה מחייב גיבוש תוכנית פעולה מיידית לשיפור הנגישות (חוזר על המילה בערבית) בתחבורה הציבורית (אומר את המושג בערבית), ולכן העליתי וביקשתי להעלות את הנושא הזה.
“כך נראים לא פעם החיים של אנשים עם מוגבלות – אין סוף דלתות ננעלות בפניהם רק משום שהם מתמודדים עם מגבלה פיסית זו או אחרת.
“כשהושבעתי לכנסת אמרתי "מתחייבת אני" - להלחם למען בעלי המוגבלויות בכל האמצעים הפרלמנטריים העומדים לרשותי אני קוראת לממשלה להמשיך ולקדם את זכויותיהם של בעלי המוגבלות בישראל