“אז קודם כול, זה לעניין החוק בצורה הכי ברורה, אני חושבת שהמדינה צריכה לפעול בצורה אחרת. המדינה לא הייתה צריכה את החוק הזה, אבל אם אין ברירה – אין ברירה.
“בשורה התחתונה זו הצעת חוק שבאה להגן על נשים מרצח, כי מה שמתחיל כאלימות כלכלית, תמיד, תמיד, תמיד, נגמר גם באלימות פיזית וזה יכול גם להתדרדר לרצח.
“ההגדרה של אלימות כלכלית היא לא פשוטה, צריך לומר. זו לא שאלה חד-ערכית, כמו שמדובר באלימות פיזית; זה דבר שקשה מאוד להגדיר אותו; הוא מצריך בחינה לעומק; הוא מצריך הסדרה מאוד מאוד מדויקת ולא פשוטה.
“עכשיו, אני מוכרח לומר שהצעת החוק הזאת זהה להצעת חוק ממשלתית שניסו לקדם בכנסת העשרים-ושלוש, ונשמעה על ההצעה הזו ביקורת רבה מאוד, ביקורת מוצדקת בחלקה, לא על הרעיון בכללותו – שהוא נכון – אלא על האופן שבו רוצים ללכת כאן.
“אלימות כלכלית זו תופעה קשה. זו הצעת חוק שעובדים עליה שמונה שנים. כמה זמן עוד צריך כדי לדייק את הנוסח?
“לשלוט בשופטים – אני בטוחה שהקדשת לזה הרבה מאוד ישיבות; אבל כדי להציל נשים –אפילו לא שווה להקשיב. החוק הזה מגדיר - -
“לכן נורא מצער אותי שבתחילה הוא גם התנגד לחוק האלימות הכלכלית – לא ברור לי למה, מאיפה, מאיזה חומר אנושי הוא עשוי. אני רואה את זה בחומרה גם בתור אישה וגם בתור אזרחית ישראל.
“הדבר השני זה החקיקה בנושא אלימות כלכלית. היום אלימות כלכלית היא לא עבירה בספר החוקים.