“חוק שאתם יודעים, אנחנו אמנם במלחמה עם איראן, אבל החוק הזה רוצה להפוך אותנו לסוג של איראן. להרחיב סמכויות לבתי דין רבניים, לקחת אותנו אחורה. להפוך אותנו למדינת הלכה במקום מדינה יהודית דמוקרטית ליברלית, מה שאנחנו אמורים להיות.
“למה מתכוונים חברי הממשלה והקואליציה כשהם אומרים שעכשיו צריך להתרכז רק בניהול המלחמה וחייבים להיות ביחד, ואז עוסקים בחיזוק מעמדם של בתי הדין הרבניים ומעבירים הערב בכנסת את "חוק הבוררות"? אי אפשר להאמין להם.
“לא הייתה לי באמת הסכמה חופשית, כי או שזה היה יחסים בין בני זוג, או שהוא היה הבוס שלי, והרבה פעמים, בטח אצל נשים – וזה מוכח וזה נחקר, נחקר הרבה פעמים – הסכמה היא לא תמיד בחירה חופשית.
“גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת, תראו, חוק הבוררות, על פניו, אומר: בוא נעצים את זכות הבחירה החופשית. ניתן למי שרוצה להישפט או להתברר בפני בית דין רבני, את הזכות לבחור. על פניו, לכאורה בחירה חופשית. וגם, על פניו, אחלה יהדות.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני שומעת פה את חבר הכנסת רוטמן שזועק וצועק: אוי אוי אוי, האופוזיציה מושכת זמן, ואיך הם מעיזים, וזה חוק טוב. אז בוא נדבר מה זה החוק הטוב הזה, חוק הבוררות. מה מסתתר מאחורי המילה המכובסת הזאת.
“כיוון שעלה פה חוק הבוררות, וחבר הכנסת עמית הלוי אמר שזה עניין של הסכמה, אנחנו יודעים שהמשמעות של בחירה חופשית היא נשללת כאשר מדובר, נגיד בקהילה חרדית. לא משנה מה רמות העוצמה שלה.
“אז בחוק הבוררות רוצים לתת יותר סמכויות אזרחיות לבתי הדין הרבני.
“בזמן שהם חוששים לחייהם, בזמן שהתלמידים שלנו ממש לא מצליחים ללמוד בזום וכל הדבר הזה קורס לתוך עצמו, בזמן הזה אנחנו נהיה פה במליאת הכנסת ונדון בחוק הבוררות ששם על נשים עוד שליטה, עוד מגבלות. למה? כי צריך לתת איזה שוחד פוליטי לחרדים, שהסכימו לוותר על חוק הגיוס ולהצביע בעד התקציב.
“לכן כאשר חברי הכנסת חוקקו את חוק הבוררות כאן בכנסת ב-1968, מה שעמד לנגד עיניהם זה בוררות לפי דין דתי.
“אני רוצה להגיד שכשחוקקו את חוק הבוררות בכנסת הזאת בשנת 1968 מה שעמד לנגד עיני המחוקק זה בוררות על פי דין תורה, וזה הופיע בדברי ההסבר.
“אחת, יהיה בו תיקון של הסעיפים שמחריגים לא רק את סעיפים 31 עד 35, גם סעיף 23 לחוק הבוררות, שהוא מתעסק בנושא של אישור פסק דין.
“ובין היתר אמרתי שלא יעשו בוררות כמובן בעניין פלילי, שהחוק הזה לא יחול על עניין מינהלי. הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות – החוק הזה לא יחול עליו.
“אני חושב שהאימוץ של החוק הזה בהחלט, במובן מסוים, מחזיר את ישראל למשפחת העמים, שניתן לקיים בהן בוררות בין-לאומית באופן שהוא דומה למה שקיים במקומות אחרים בעולם. אני חושב שדווקא נוכח האתגרים הכלכליים העצומים שניצבים בפנינו בימים האלה, אימוץ החוק הזה הוא חשוב במיוחד.
“ואני רוצה להגיד: החוק הזה לא טריוויאלי בכלל, שהוא עולה בזמן המלחמה, כי לכאורה הקשר בינו לבין מלחמה הוא לא חד-חד-ערכי, אבל אני חושב שהתרומה של החוק הזה למצב הכלכלי של מדינת ישראל, למעמדה הבין-לאומי של ישראל ולחיזוק היכולת לצאת מהמשבר הכלכלי, לא מבוטלת בכלל. יש לה משמעויות רבות גם בכל הנוגע לשידור היציבות והעסקים כרגיל של המשק הישראלי, שכולנו יודעים כמה הוא חשוב בעת הזאת.
“אנו סבורים שאימוץ החקיקה המוצעת יציב את ישראל בקדמת הבמה בתחום הבוררות המסחרית הבין-לאומית ויעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים חוצי גבולות, התקשרויות חוצות גבולות, יביא לצמצום עלויות של ניהול הליכים ליישוב סכסוכים מסחריים בין-לאומיים ויחזק את מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום.