“מעבר לתרומה הכללית, לתיירות ולחקלאות, המשפחות הללו הן הקו המגן הראשון של מדינת ישראל לאדמות הלאום בנגב. בנוכחותן הפיזית, בעיניהן הפקוחות ובנחישותן, נחישותן הבלתי-מתפשרת, הן אלו ששומרות על הריבונות ועל המשילות יום-יום, לילה-לילה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקריא תשובת שר הביטחון אמר כי אני עצמי מבקש להצטרף להצעה הזו – לפחות בהיבט של תמיכה, כיוון שאין לי פה אצבע – אבל אני אומר את הדבר הבא, היום מפעל החוות ביהודה ושומרון, הוא חוד החנית של התנועה הציונית. מפעל החוות הוא זה שמונע את נפילת בקעת הירדן לציפורני רשות הטרור הפלסטינית. מפעל החוות הוא זה שמאפשר רצף התיישבותי בין גושי ההתיישבות.
“הם גיבורים האנשים האלה. הם מתמודדים עם קשיים בלתי אפשריים ויכולים להם. הם עושים את זה רק משום שהם אוהבים את הארץ כי הם יכלו, כל אחד מהם, לחיות בנחת במקומות אחרים. אבל הם בוחרים לצאת אל המרחבים כדי לשמור על המרחבים.
“החוואים הם שליחים של כולנו. הם לא יושבים כאן ביציע עכשיו, מכיוון שהם כמעט לא יוצאים מהחווה. הם משעבדים את עצמם לשמירה על אדמת ארץ ישראל. הם מוסרים נפשם למען הארץ, ולמעשה למען כולנו.
“לכן החוק הזה הוא חוק לא חוקתי. הוא חוק לא שוויוני, שאין לו מקום.
“החוות הן פרויקט ציוני ממדרגה ראשונה, המקיים את חזונו של בן-גוריון ליישוב הנגב. החוק מעודד התיישבות וחקלאות בנגב; הוא יביא מקומות תעסוקה; הוא תומך בחזון של פיתוח הנגב מתוך מטרה להתיישב באזור; הוא יביא לפיתוח כלכלי דרך הקמת חוות חקלאיות חדשות, אשר עשויות לחזק את הנגב ולתרום לביטחון האזור; הוא ימנע התפשטות של מגורים לא חוקיים והשתלטות על קרקעות מדינה ועוד.
“הצעת החוק נועדה לפשט את הליכי התכנון, ובמקרה שבו לדעת השר לביטחון לאומי, יש צורך בנוכחות בסמוך לעדר, תינתן לחוואי אפשרות להקים מבנה למגורים. כך באמצעות הליך קצר בוועדה המקומית נאפשר לקצר את ההליכים ונעשה צדק עם החוואים ששומרים על השטחים הפתוחים ונרדפים היום על ידי רשויות התכנון.
“הם הקימו אותם ללא אישור וגם הייתה התנגדות של כל גופי התכנון. גם היום, בדיון עצמו, אנשי התכנון עדיין מתנגדים ומתקשים להכשיר את המאחזים האלה, כי זה נוגד את תוכניות המתאר הארציות, וגם המחוזיות, בנגב.