“אם עבר חוק-יסוד עם השלכות רוחב ושאלות שקשה לברר בזמן כל כך קצר, בתקופה שיא הפוליטית, שבועיים לפני פיזור, אני חושבת שכל ההליך פסול מיסודו.
“אבל אם כבר, יש את חוק-יסוד: הלאום, בואו ניקח את ערך התורה, ננסח את זה יחד, 'לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובעם ישראל'. להכניס את זה לשם וכדאי גם להכניס שם את ערך השוויון.
“יש חוק-יסוד: לאום, מדובר במשהו הצהרתי, סמלי, לא יודע אם יש לו רגליים בפסיקה, באופן אקטיבי.
“אל תבוא לחוק-יסוד: הלאום, מדינת ישראל היא - - - הלאום שלנו. גם לשם אני מתנגד, אבל פה – בטח שלא.
“בוודאי. הניסיון להוסיף לחוק-יסוד הלאום סעיף שוויון, משמעו הענקת משקל שווה לתביעות לאומיות ערביות במדינת ישראל, תוך כרסום במעמדה של ישראל כמדינת לאום יהודית. ההצעה לא מבקשת לעגן שוויון בפני החוק או שוויון בזכויות פרט - -
“לעבור על חוק-יסוד: הלאום, שקובע כי השפה הרשמית בישראל הינה עברית ולא שפה מומצאת חדשה, זה לא רק עיצוב גרפי. עיוות שפה בת אלפי שנים מתוך תפיסה רדיקלית כאילו היא שפה שמדכאת נשים, ולכן צריך לעוות אותה כדי להנדס את תודעת הציבור, הוא לא רק עיצוב גרפי.
“כיוון שעלתה פה הסוגיה של חוק יסוד הלאום, אני חושב שזה חבל, זו שגיאה, אין שום סתירה בין הגדרת מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי, כבית לאומי של העם היהודי, לבין היחס לשותפות האמיתית והאמיצה בינינו לבין העדה הדרוזית ובאמת לבין כל קבוצת אוכלוסייה שתבחר בשותפות, אמת, ובדו-קיום, ובנשיאה בעול של המפעל הנהדר הזה, המפעל הציוני בארץ ישראל ובמדינת ישראל.