“ב-7 באוקטובר נרצחו 37 ילדים ונערים, התייתמו מהוריהם 116 ילדים שמתוכם 20 נשארו ללא הורים בכלל. בנוסף, נחטפו 39 ילדים ונערים – מגיל עשרה חודשים ועד גיל 18. 39 ילדים נחטפו לעזה על ידי מפלצות החמאס, שניים מהם, אריאל וכפיר ביבס השם ייקום דמם, חזרו אלינו בארונות.
“והדבר האחרון, אדוני היושב-ראש, אחרי שראינו את הסרטון המביש של ראש הממשלה שמסריט את עצמו היום וקורא לשני עוזריו שחשודים בקשרים לא ראויים עם ממשלה זרה, מכנה אותם בני ערובה, כש-59 אחים ואחיות עדיין בשבי החמאס, אז צריך לומר שהחקיקה הזאת מגיעה מאוחר אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
“תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ובעיקר בעיקר אורחים נכבדים ביציע, שבאו להזכיר לבאי הבית הזה שכבר 359 ימים שיש לנו עדיין 101 חטופים וחטופות בעזה. אני מסתכלת על האורחים ביציע ואני רואה את שי דיקמן, ממשפחתה של כרמל גת, זיכרונה לברכה, שלצערנו לפני שבועות מועטים נרצחה בשבי, אחרי שהייתה בחיים, הייתה בחיים 11 חודשים, והוחזרה ארצה לצערנו לא כמו שרצינו, לא בחיים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, בכיכר החטופים, תהיה צעדה שמזכירה את הסבל של ילד בשם אריאל ביבס, שהיה צריך לחגוג יום הולדת חמש שנים. במקום לחגוג את זה בבית, הילד הזה – שהפך לסמל של החטופים והעוול של החטופים – יחגוג יום הולדת בשבי החמאס, ואנחנו לא יודעים מה מצבו, יחד עם אח שלו כפיר, יחד עם שירי, האימא, וירדן.
“אבל אני לא יכולה שלא לקשור בעת הזאת את החוק הזה לדברים נוספים שקורים בהקשר הזה. היום 256 ימים מאז ה-7 באוקטובר, ועדיין יש לנו 120 חטופות וחטופים בשבי החמאס. ובעודנו עוסקים בתיקון החוק למניעת הטרדה מינית, אנחנו לא יכולים לשכוח את השימוש באלימות מינית שעושים הטרוריסטים של החמאס כנשק מלחמה, ככלי שאפשר להיאבק בו במדינה, באמצעות נשים, באמצעות גופן של נשים, באמצעות פגיעה בכבוד של נשים.