“כיו"ר ועדת החינוך לשעבר הייתה לי הזכות לקחת חלק בקידום ובאישור הצעת החוק החשובה הזו לציון אירועי הפרוד. זהו תיקון היסטורי מהמעלה הראשונה, לא רק עבור יוצאי עיראק, אלא עבור החברה הישראלית כולה.
“החוק החשוב הזה מעניק מקום של כבוד לזיכרון של יהדות עיראק בתוך הסיפור הלאומי של מדינת ישראל, ומבטא מחויבות עמוקה למורשת של קהילה מפוארת, עתיקת יומין, קהילה שנשאה על כתפיה דורות של תורה, מסורת ותרבות יהודית עשירה.
“זו גם המשמעות ההיסטורית של חוק יום הזיכרון הלאומי לקורבנות הפרהוד של חברי, יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כ"ץ, שאושר בשנה שעברה, כתיקון מאוחר, אך חשוב, לעוול של השכחה.
“מסע העלייה של יהודי אתיופיה הוא אחד מהסיפורים הציוניים העוצמתיים והמרגשים ביותר. קהילה שלמה, מנותקת גיאוגרפית ותרבותית במשך שנים, שומרת באדיקות על יהדותה. במשך דורות הם חלמו על ירושלים.
“היום, במסגרת הצעת החוק לשימור זיכרון פרעות הפרהוד, עלינו להישמר מלחזור על טעותם של המרגלים. עבר, הווה ועתיד קשורים זה בזה. אנחנו נדרשים להחלטה פנימית בדבר ניצחון מוחלט, בעזרת השם, כפי שאמר כלב: "עלֹה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה".
“אבל החוק שמונח היום לפניכם הוא חוק אשר השורשים שלי נטועים בו, שההיסטוריה שלי ושל משפחתי שזורה בו, חוק שמסמל תקווה ענקית וציונות טהורה מתוך כאב גדול.
“כשם שללא גבורתם והקרבתם של הנופלים ביום הזיכרון, לא היינו מקיימים ומקימים מדינה, כך ללא גבורתם והקרבתם של דורות שחלמו על ירושלים והגיעו אליה, לא היינו יכולים לזכות לחגוג את יום ירושלים.
“אני אומרת, היום בדיעבד כשאני רואה את החוק הזה ואני מדברת עם אנשים, כמה גאווה לנו, לי, לך, לאופיר, לניסים וללימור שדיברה פה מקודם, כמה גאווה יש לנו במורשת הזאת, בעדה הזאת, במנהגים, במסורת. כמה ניסו לבייש אותנו.
“ואני עוד יותר נרגש מכך שאני מעביר היום, סוף-סוף, בקריאה טרומית, אחרי ארבע שנים, את הצעת החוק שלי לקביעת יום הזיכרון לפרהוד.
“אבל, בעם היהודי אין רע בלי טוב, והטוב זה שבעצם אתם, דור שני, שלישי, לניצולי הפרהוד, יושבים כאן, וכאן מעל במת הכנסת מעלים הצעת חוק כזו.