“הראשון, לא יום ירושלים אלא יום שחרור ירושלים. שחרור ירושלים, כיוון שאנו מציינים היום את העובדה שלפני 58 שנים לוחמי ישראל, חיילי צה"ל, שחררו את ירושלים כולה; שחררו את ליבה של ירושלים מעול זרים ונוכרים שהחריבוה; שפרסו יד על כל מחמדיה; שהפכו את העיר, שזכתה בתשעה קבין של יופי, לכזו; שספקו עליה כפיים כל עוברי דרך ותהו "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ".
“יום שחרור ירושלים, על אפך ועל חמתך. תומכת טרור. תומכת טרור.
“ולכן אני מקווה שבכל זאת נשמע שר בממשלת ישראל בסיום הדיון הזה, ושלממשלת ישראל יהיה מה לומר, אבל כעיקרון אני חושב שמקומו הנכון של דיון מסוג כזה על יום ירושלים, מקומו הנכון הוא בתחילת סדר היום במליאה, ועם נציגות – היו ימים שראש הממשלה היה מתעקש לעלות לדבר ביום ירושלים, וחבל שזה לא הימים שלנו, כי אני חושב שזה אחד מהימים החשובים מאוד בלוח הלאומי של מדינת ישראל. וראוי ליום הזה שהוא יצוין בכנסת לא עם הכיסאות הריקים שפה ובנוכחות של רבים, גם משרי הממשלה, ורצוי גם ראש הממשלה עצמו.
“מיותר לספר מה זה אומר ליהודי שמתפלל שלוש פעמים ביום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"; כאשר אין לנו את בית המקדש ועדיין אפשר להתפלל ליד הכותל המערבי, מקום שהשכינה לא זזה משם.