“תראי, חבר הכנסת גנץ וחבר הכנסת איזנקוט הבינו בתחילת המלחמה את המושג הזה, נכנסו, אבל לא הסתדרו בפנים. עשו קצת, בוא נגיד שהתועלת לא הייתה כל כך גדולה, אז הם החליטו לפרוש.
“אתה רואה פתאום את גנץ נכנס לממשלה, היה שם כלום ושום דבר, ופתאום יצא מהממשלה. ואז נאום, והכול פוליטיקה.
“מדובר בשני אנשים שבחרו ברגע הקשה ביותר של הממשלה הרעה שהייתה כאן במשך תשעה חודשים, ובחרו על פי הקוד הגנטי שלנו, להצטרף ולהציל אתכם מעצמכם.
“אני מאמין להם שהם יושבים בממשלה כי הם חושבים שזו הדרך הנכונה להשפיע, רק שזו לא הדרך הנכונה להשפיע. להיות שרים ללא תיק בקבינט, שלא מקשיבים להם – זו לא דרך להשפיע על המציאות.
“לכן אני רואה את זה כחוצפה ועזות מצח להיות בממשלה ולחתור תחת הממשלה. אם אתה שותף אמיתי, תהיה שותף אמיתי. אם אתה לא רוצה –תצא החוצה.
“אני מברך על כך שגנץ לא סונדל על ידי מר לפיד, והתעלה למען מדינת ישראל, נכנס ושותף בכל ההחלטות הגורליות של מדינת ישראל ברגע זה.