“אבל היום, ביוזמתך ובגללך, מתגבש מהלך בין-לאומי מסוכן בהובלת קטר וטורקיה.
“כאשר ראש הממשלה עומד כאן היום על הדוכן הזה ואומר לא יהיו תורכים וקטרים בעזה – על סמך מה אתה זורק פה הבטחות כאלה?
“מה שנקרא האיש הנכון במקום הנכון, רק לא מבחינתנו, אלא מבחינת חמאס. זה האויב במסכה של היום.
“בגלל שנתניהו סירב לעשות דיון מדיני, כי הוא פחד שהשותפים שלו יגידו עליו שהוא שמאלני והוא לא רצה שיפרקו לו את הממשלה, אז הוא לא עשה דיון על מה יהיה ברגע שהצבא ייצא מעזה. אז לא יודעים למי להעביר את המפתחות.
“במקום שנכניס את מצרים, מדינה שנלחמת באחים המוסלמים, שהיא תנהל את עזה, הכנסת את טורקיה וקטר, השותפות האידיאולוגיות של החמאס, והן היום אלה שמנהלות את עזה. זה מה שקרה במשמרת שלך.
“והדבר המרכזי ביותר שלא למדנו, אחרי ההתנתקות, אחרי אוסלו – חוזרים ואומרים לנו: יבואו אחרים, יבואו מצרים ואמירתיים. איך אפשר להמציא את השטויות האלה? איך אפשר להמציא אותם אחרי 7 באוקטובר, אחרי ההתנתקות, אחרי אוסלו?
“הניצחון האמיתי והיחיד על חמאס יהיה הדיון ביום שאחרי ובהסדר המדיני הנלווה לו. רק הסדר מדיני יוכל להפוך את חיסול קיני הטרור לפעולה בתמיכה בין-לאומית קבועה וארוכה".
“אז אני שואל בפשטות: מר לפיד, האם אתה מאמין באמת שמצרים, שלא רק שלא הצליחה לעצור את הברחות הנשק לעזה ואף העלימה עין, ואפילו גם עודדה את ההברחות, היא זו שתבטיח את ביטחון תושבי העוטף?
“הנשיא טראמפ הציג חזון חדש ומהפכני על היום שאחרי חמאס, כדי שבעזה לא תקום שוב מדינת טרור, ואני מוסיף: לא רק בעזה. אסור שהיא תקום בשום מקום בגבולותינו.
“מה שצריך זה תוכנית ליום שאחרי, תוכנית שתכלול תהליך מדיני אזורי, יצירת אלטרנטיבה שלטונית לחמאס. כי אם לא, חלילה, יהיה עוד סבב לחימה, מילואימניקים יקרסו תחת הנטל, וחלילה, חלילה, חיילים וחטופים יכולים לשלם במחיר חייהם.
“בגלל שזו תוכנית ישראלית שבה אנחנו צריכים לרתום גם את ארצות הברית וגם את הכוחות באזור, ואני אופטימי מאוד שאפשר להגיע לניהול בעזה ביום שאחרי, בדיוק לפי המסגרת שראש הממשלה קבע.
“מחר ימלאו 15 חודשים לטבח שמחת תורה ולמלחמה הארוכה ביותר בדברי ימיה של ישראל. 15 חודשים שבהם ממשלת ישראל לא טרחה לגבש ולו ראשית חזון ואסטרטגיה ליום שאחרי, למעברים האפשריים והנחוצים מהשלב הצבאי לשלב המדיני ולנקודת הסיום של המערכה.
“בסירובה של הממשלה לקיים את הדיון אודות היום שאחרי היא בזבזה את האשראי הזה והפכה אותנו למדינה מוקצית המורחקת מהקהילה הבין-לאומית, ואף מחלישה את הקולות המתונים באזורנו.
“מתי בפעם האחרונה ראש הממשלה, שהוא גם ראש המפלגה שלך, קיים דיון ענייני בקבינט על היום שאחרי, בשביל להציג את זה לעולם כולו ולקהילה הבין-לאומית?
“משום שמהרגע שאתה מפרסם תוכנית ליום שאחרי, אתה ממסמר את עצמך מדינית לקו מסוים.
“כי תוכנית ליום שאחרי, כפי שאדוני מציע, היא לא בהכרח משרתת את האינטרס הישראלי, ייתכן שעושה בדיוק ההיפך, פוגעת באינטרס הישראלי.
“אדוני השר, כנסת נכבדה, בחודש הראשון למלחמה, ממש מוקדם, כמה שבועות אחרי 7 באוקטובר, אותו יום ארור, עמדתי פה על הדוכן, והתרעתי והזהרתי מפני מצב שבו ממשלת ישראל לא תוביל את השיח על היום שאחרי, לא תוביל את השיח על איך מתמודדים עם רצועת עזה בחלקים שבהם חמאס כבר יובס. אמרתי שכל מקום שאנחנו לא נוביל בו את השיח – אנחנו נובל; שכל ואקום שנשאיר בשיח המדיני, בזירה הבין-לאומית, סופו להתמלא, וכנראה לא יתמלא כפי שאנחנו היינו רוצים.
“אם אנחנו רוצים שבעזה תשב קואליציה של מדינות ערב המתונות יחד עם הקהילה הבין-לאומית, איך בדיוק אתם רוצים להתקדם לשם? ומה זה אומר על ההיערכות של צה"ל? ומה זה אומר על התפקיד של הרשות הפלסטינית? האם יש למישהו אצלכם תשובה?
“בגלל שפוחדים לדון במה שנקרא היום שאחרי. אז החמאס מחלק אוכל בעזה, והחיילים שלנו שואלים: רגע, אז מה המטרה? מה רוצים מאיתנו? זאת הממשלה הזאת.
“למה שוב ושוב אנחנו שומעים בימים האחרונים על לחץ של הדרג הצבאי על הדרג המדיני לגבש תוכנית ליום שאחרי, או על כך שמערכת הביטחון בעצמה מגבשת תוכניות שכאלו? כי כל אלו הם הנדסת תודעה שמכסה על אג'נדת שמאל.
“הרי אתה גוזר את התוכנית האופרטיבית שלך לפי המטרות שהמדינה ושהקבינט מגדירים לצבא. אבל כשלא מגדירים מטרות, אז מה הצבא אמור לעשות שם, ללכת ברחוב ולחפש כל מחבל שעולה ממנהרה כאילו הוא איזה ג'וק?
“אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, ברור לכל בר-דעת שראש הממשלה נתניהו שוב לא פועל בהתאם לחובה הלאומית שלו. הוא מזניח במכוון, מטעמים פוליטיים גרידא, את הדיון הרציני ביום שאחרי ובאופן ניהולה של רצועת עזה בחודשים הקרובים.
“אולי אין בכוחי להאיר את הרי החושך שבעזה במובן של מתן תקווה לתושביה, אבל המינימום שביכולתי ומחובתי לעשות הוא להאיר אותם במובן של חשיפת המתרחש שם, מתוך תקווה שניתן יהיה לקדם בכך מזור לאסונם, שהוא גם אסוננו, ולהוביל לפתרון של שלום צודק ללא כיבוש, ללא מצור, ללא אלימות.
“נתניהו מצפה מחיילי צה"ל למלא את חלקם הקשה מנשוא במלחמה, ואף לשלם – לשלם בחייהם – אבל הוא לא ממלא במקביל את חלקו הנדרש ממנו כמנהיג. למדינת ישראל גם עכשיו, בחלוף הרבה מאוד זמן, אין שום חזון, שום תוכנית עבודה על היום שאחרי.
“התוצאה הפרגמטית המתבקשת היא תוכנית מדינית אלטרנטיבית לאוסלו, הן ליהודה ושומרון והן לעזה; פירוק האויב הג'נוסיידי. לא החמאס ולא הרשות הפלסטינית הנאצית הם פרטנר למשהו; פירוז האזורים מנשק חם; ביעור הרע על פי מודל הדה-נאציפיקציה שבוצע בגרמניה בשנת 1945; מינהלות מקומיות, ולא שום שלטון מרכזי, לא בעזה ולא ביהודה ושומרון; גם את גרמניה חילקו לשניים, והתיישבות יהודית - -