“ז'בוטינסקי ידע שהחוזקה מביאה בריתות, הנאיביות מביאה רחמים – ואחר כך הספדים. כאן, חברים, אני רוצה לומר משהו כשר המורשת: יוצא לי להסתובב בארץ בכמה בתי מורשת לאחרונה, ואני רואה שם ניסיון מסוכן לטשטש את האמת, לטשטש את המחלוקות ההיסטוריות. אני רואה אנשים שמנסים להפוך את זאב ז'בוטינסקי לשמעון פרס, אני רואה אנשים שמנסים להפוך אותו לאיש של שלום עכשיו בתחפושת, ואני אומר לכם – מי שעושה את זה חוטא לאמת, חוטא לעם, חוטא למורשת, אבל חוטא לדור הבא.
“אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, למה התחלתי בסיפור הזה ביום שאנחנו מחוקקים חוק או מתכוונים להוביל חוק לזכרו של ז'בוטינסקי – כי הסיפור הזה הוא תמצית הטרגדיה של הנאיביות היהודית. ודווקא זאב ז'בוטינסקי הוא זה שהיה תרופה לנאיביות הזו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנו דנים בהצעת חוק שמטרתה להנציח לדורות את מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, שהינו מאבות הציונות המדינית וממעצבי הרוח הלאומית ואחד ממניחי היסודות האידיאולוגיים שעליהם קמה מדינת ישראל.
“היום יום ז׳בוטינסקי. אני בטוח שאם הוא היה איתנו היום, הוא היה גאה במדינת ישראל, אך מתבייש בתנועה שמתיימרת להמשיך את משנתו - הליכוד, שעושה הכול הפוך מהשקפת עולמו הליברלית והציונית. לא נאבד את התקווה לעתיד טוב יותר - עתיד של שוויון בנטל, צמיחה ושגשוג.
“המלחמה שבה אנו נמצאים כעת בשבע חזיתות שונות מוכיחה עד כמה הוא ראה למרחוק, איך תורתו מוסיפה להיות רלוונטית וכמה חשוב להמשיך להטמיעה. אנחנו כאן אומנם מכוח הזכות, אבל רק בזכות הכוח נוכל להמשיך ולהבטיח את קיומנו במולדתנו, גם ממרום 77 שנות עצמאות.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בני משפחת ז'בוטינסקי, מנהל מרכז מורשת בגין הרצל מקוב, מוקיריו וממשיכי דרכו, בין קיר הברזל של ז'בוטינסקי ובין חרבות ברזל של ימינו, מחבר עיקרון ברור ומובהק: רק כוח צבאי חזק ועמידה איתנה למול אויבינו הם שיגרמו ליריבינו לזנוח את שאיפתם להשמדת ישראל. רק כאשר יבינו שכנינו, קבע ז'בוטינסקי, כי לא יוכלו לנחול הצלחות במאבק הצבאי נגדנו, רק אז יאבדו הקבוצות הקיצוניות את כוחן ויהיה אפשרי לדון עם הקבוצות המתונות יותר בדבר הסדרים ראויים.
“תפיסותיו של ז'בוטינסקי חיות ונוכחות, רלוונטיות יותר מתמיד ומהוות לרבים מורה דרך של ממש, מצפן אמיתי גם בימים סוערים. אחד הערכים הבולטים ביותר בתפיסתו של ז'בוטינסקי, יסוד מכונן אשר עליו נשען חלק ניכר מראיית עולמו, היה ללא ספק ערך השוויון. בכל הנוגע לשוויון נשים היה ז'בוטינסקי פורץ דרך אמיתי בגישתו, אשר התבססה על הערכה רבה ובלתי מסויגת ליכולות הנשיות, ולצידה תביעה נחרצת לתת לנשים ייצוג הולם יותר במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות החשובות.
“כמעט 102 שנים חלפו מאז כתב ז'בוטינסקי את "על קיר הברזל", הרבה לפני שמדינת ישראל הפכה לעובדה. וההיסטוריה שלנו מוכיחה פעם אחר פעם עד כמה חזונו של ז'בוטינסקי היה חד ומדויק. שוב ושוב נוכחנו ואנחנו עודנו נוכחים בחשיבותה של המחויבות שלנו ליטול את גורלנו בידינו, לבסס את עוצמתנו הצבאית והרוחנית, ולזכור כי על יסוד כוחנו זה נבנה את עתידנו באזור.
“חברות וחברי הכנסת, משנות העשרים לחייו, אז החליט להקדיש את כל-כולו לקידום הרעיון הציוני, ועד ליומו האחרון היה זאב ז'בוטינסקי לאחת הדמויות היצירתיות, הנועזות, המגוונות והמקוריות בתנועה הציונית לדורותיה.
“אדוני היושב-ראש, בנות ובני משפחת ז'בוטינסקי, ירדנה מלר, מזכירת הכנסת לשעבר, כמי שנשאה על דגלה את ערכי ז'בוטינסקי לאורך כל שנותיה פה בכנסת ישראל, נציגי הארגונים מכון ז'בוטינסקי, המרכז למורשת בגין, בית אורי צבי, העמותה להנצחה מורשת הלח"י והמועצה להנצחת זכרו של ז'בוטינסקי, שרים, חברות וחברי הכנסת, אנו מתכנסים היום לציין את זכרו ופועלו של אחד מגדולי האומה זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג שחזה את העתיד ופעל בנחישות להבטיח את מקומו של העם היהודי בארצו.
“הכנסת והעם היהודי כולו מצדיעים היום למנהיג ציוני גדול שעל תורתו חונכנו ואת צוואתו נממש.
“כך תיאר את מצבו של העם היהודי זאב ז'בוטינסקי, מגדולי המנהיגים הציוניים ואחד מהאבות המייסדים של מדינת ישראל והאומה היהודית בעת החדשה.
“קשה להשתמש ביותר מכף יד אחת כדי למנות את האישים מקרב הנהגת הציונות שהשפיעו באופן כה עמוק, והותירו רושם בל ימחה גם בחלוף שנות דור רבות, כמו זאב ז׳בוטינסקי: הוגה ואיש מעשה שראה בבניית בית לאומי לעם היהודי משימת חייו, ואליה הקדיש את מיטב מרצו.
“השנה נציין 100 שנים למאמר "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. מתחילת השנה אנחנו רואים פעולות שחותרות תחת קיר הברזל: פגיעה בלכידות, פגיעה כלכלית, פגיעה ביטחונית ופגיעה בין-לאומית.
“כיום, 83 שנים לאחר מותו, מחובתנו לוודא שמורשתו של זאב ז'בוטינסקי לא תעלה אבק בספרי ההיסטוריה אלא תשמש אור מנחה לדורות הבאים.