“ולכן, הצעת החוק הזאת שאנחנו מביאים היום בקריאה ראשונה זו הצעת חוק בשביל המורשת של כולנו, בשביל דור ההמשך, שיבין שיתגאה במה שהוא, שיתגאה ביהדות מרוקו. כל עדה צריכה להתגאות במקום שהיא באה ממנו כדי שיהיה לה עתיד.
“ולכן אנחנו באים ואומרים, כל קהילה וכל מורשת צריכה לבנות את המורשת ואת הזהות שלה כדי לבוא למפגש בחברה הישראלית עם ביטחון עצמי, עם זהות, עם ידיעה מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. לקח לנו זמן להצליח לשכנע כאן שיש מקום לחוק של מורשת יהדות מרוקו.
“אני גאה ומתרגש לעמוד כאן, בכנסת ישראל, ביום הזה, יום שבו אנו מעבירים חוק של חברי ביטון וחברי היקר ינון, הנוגע לציון המורשת העשירה של יהדות מרוקו והנצחת אלו שאבדו בדרך לארץ המובטחת, וכמובן בתוכם כל הנספים באסון הספינה, ספינת אגוז.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מעבירים הצעת חוק לציון מורשת יהדות מרוקו, על עלייתם של יהודי מרוקו לישראל, וכן להנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל.
“קודם כול, אני רוצה לברך באמת על החוק החשוב והמשמעותי הזה, שאנחנו זוכים לקדם אותו פה היום בקריאה ראשונה, ובעזרת השם כמה שיותר מהר לקריאה שנייה ושלישית.
“קהילה מפוארת ששורשיה נטועים עוד בגלות בבל. קהילה של תורה, של מסורת ושל עומק רוחני אדיר. שם נחתם התלמוד הבבלי, ומשם כולנו יונקים את כוחנו. משם יצאו גדולי תורה, פוסקים, דיינים ואנשי רוח שהאירו את העולם היהודי כולו.
“כך גם רבי רפאל ברוך טולדנו, מחשובי הרבנים והפוסקים של יהדות מרוקו. הוא כתב ספרים ביהודית-מרוקאית. לא רק פסיקות, אלא הוא שיקף תרבות שלמה. הוא משלב ידע תלמודי עמוק עם שפה בהירה ונגישה, ולעיתים עם ביטויים מן הלשון היהודית שהייתה שגורה בפי הציבור.
“הצעת החוק שלפנינו באה בעצם, לא רק – מסתכלים על המרוקאים, על המטבח המרוקאי אבל יש לו מסורת, יש לו ערכים. זו יהדות מפוארת; שושלת של רבנים גדולים.
“לאמור, עם ישראל יהיה שלם וחזק רק אם כל שבט יביא את התכונה המיוחדת לו. העובדה שעכשיו אנחנו מביאים את יהדות מרוקו ואנחנו מביאים את כל הקבוצות והשבטים, זה יביא את החוסן והעוצמה, ולא המגזריות.
“החוק הזה בא שילמדו בבתי הספר, שידעו לחבר, כי העדה המרוקאית הייתה מחברת בין כולם.
“היום הזה הוא מאוד מאוד חשוב, מפני שבסופו של דבר, לעניות דעתי, במהלך השנים מקום המדינה קצת נעלמו מהנרטיב הציבורי הפעילות של בני עדות המזרח והנדבך שלהם בהקמת הארץ, גם במקומות שבמרכז הארץ, לא רק הפריפריה, וחשוב להבין שזה נעשה ביחד – גם אחינו עדות אשכנז, גם אחינו בני עדות המזרח, בונים כאן מדינה לתפארת מדינת ישראל.
“הנחלת מורשת יהדות תימן לדור הצעיר היא משימה לאומית מהמעלה הראשונה. עלינו להמשיך ולשמר את המנגינות העתיקות, את המנהגים הייחודיים, את הלשון העברית הצחה, את האומנויות המסורתיות; עלינו לדאוג שהדורות הבאים יכירו את הסיפור המופלא הזה.
“ולמרות הבידוד הזה, שימרו יהודי תימן אוצרות שאין להם תחליף. את המבטא העברי הצח, שחוקרים רבים מאמינים שהוא הקרוב ביותר לעברית הקדומה. את מנהגי התפילה העתיקים שנשתמרו כמעט ללא שינוי מימי בית שני.
“עוד קיימנו ביום ראשון השבוע, על פי החוק כמובן, גם את הטקס הממלכתי לציון יום היציאה והגירוש של היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, והעלינו על נס את סיפוריהם הכואבים והמרגשים, את הגבורה העילאית שלהם ואת התרבות הכה-ייחודית להם, מול קהל רב – ובאמת כל כך מרגש, וערכי ומסורתי – של בני הדור השני והשלישי לעלייה.
“אני מאוד מתגאה במוצא שלי, גם מהצד של אבא שלי וגם מהצד של אימא שלי. זה מצחיק אותי שהרבה פעמים מייחסים לנו ביש עתיד כאילו אנחנו אליטיסטים שנחתו מהירח ואין לנו שום קשר לדבר הזה. אבל זה פשוט לא נכון.
“אנחנו גאים בהורים שלנו, גאים במסע של העלייה לארץ ישראל, גאים בזה שגידלו תשעה ילדים הגונים וטובים – שבעה לוחמים, בן שנפל; והאחות הגדולה שלי בת 70, אישה דתייה צדיקה שעשתה צבא בשריון ב-1976.
“ליידיש עשיתם חוק, ללדינו עשיתם חוק, לשלושה מיליון מרוקאים אין לכם חוק.
“אגב, המורשת של יהודי תימן לא שייכת ליהודי תימן, היא שייכת לכולנו. הסיפורים של יוצאי ברית המועצות לא שייכים ליוצאי ברית המועצות, הם חלק מהסיפור של העם.
“מחובתנו גם לוודא שלקהילה היקרה הזו יש מקום של כבוד בתודעה הלאומית, בתרבות, בחינוך ובזיכרון הקולקטיבי של כולנו.
“יהדות תימן אינה רק עדה, היא עולם ומלואו: היא פסיקה הלכתית עתיקה ומדויקת; היא שירה אלוקית; היא עברית מדוקדקת; היא פיוטים קדומים שנאמרו בכוונה ובמתיקות טהורה.
“הרב עובדיה יוסף היה ידוע בנחישותו לשמר את פסיקות יהדות המזרח ולקדם אותן, מתוך אמונה עמוקה בערכן ובחשיבותן לדורנו.
“תגידו, על מי אתם מנסים להגן, על עבריינים? אין לכם גבול בפגיעה במערכת החוק? לא אתפלא, אדוני היושב-ראש, אם החוק ההזוי הזה יעבור בוועדת שרים, אוי לבושה, הוא עוד עלול להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמגן על עבריינים.
“אין זה רק יום זיכרון, זהו יום המאפשר לדורות הצעירים להתחבר למורשת יהודי תימן, להבין את סיפורם, ללמוד על גבורתם ועל תרומתם למדינה ולעודד הערכה עמוקה למי שהקריבו רבות למען חזונם.
“ימי העץ, ימי עמי, אומר הנביא, והעץ הזה זה העץ המשותף של כולנו, ושום ספר שיספר את המורשת לא יהיה שלם בלי הסיפור המפואר של עליית יהודי תימן.
“אבל, רחמנא ליצלן, להגיע לבית עלמין יהודי, להשתטח על קברי צדיקים של זהות יהודית ומסורת יהודית כשאנחנו כבר נמצאים שם – זה אסור לעשות, אסור לבקר בקהילה היהודית דקה לפני שאנחנו ממריאים לארץ - -
“אני מתחייב לפעול למען טיפוח וחיזוק המורשת של יהדות המזרח. בשם המחויבות הזאת, הגעתי אפילו עד מאסטר שף, ואני מתכוון להמשיך בדרך הזאת גם בתפקידי כחבר הכנסת.
“יחד עם מורשתם הייחודית הם וילדיהם מהווים כיום חלק חשוב מפסיפס עשיר המרכיב את החברה הישראלית.
“זהו, בעיניי, עוד לקח שיש לזכור ביום הזה: עלינו כעם להתחבר מחדש לשורשי האמונה והמסורת בכל תפוצות היהודים במדינות ערב.
“העלאת המודעות הציבורית לסיפור התת-מסופר של יהדות ארצות ערב ואיראן היא משימה חשובה מאין כמותה; משימה בעלת ערך לאומי, המקפלת בתוכה עשיית צדק והנחלת מורשת. המשימה חשובה דווקא משום שלכאורה הסיפור הישראלי כבר מעוצב ומגובש מזה כ-74 שנים. להיכנס באיחור לספרי ההיסטוריה בבתי הספר ובאוניברסיטאות למודעות התרבותית ולמורשת הלאומית והבין-לאומית כאחד, זו משימה קשה ומאתגרת.
“בספרי הלימוד שלנו ושל הילדים שלנו, הסיפור של היציאה והגירוש נעדר במשך שנים מההיסטוריה ומהתודעה של מדינת ישראל.