“וחייבים להזכיר כאן את עניינם של היתומים הבוגרים שלכאבם ולמצוקתם לא ניתן מזור מספק בהצעת החוק הזו.
“ההמלצה שלי – כי יש הרבה נושאים שלא מטופלים מאז 7 באוקטובר; לשמחתי, גם שר האוצר פה: נפגעי הנובה, היתומים והיתומות, השבים של החטופים והחטופות, שחלקם נרצחו, ויתומים מאבא או יתומים מהאימא. אנחנו עדיין לא השכלנו לטפל בזה.
“באמת כשאתה מסתכל על הצורך ברמת הפרט וכל מעגל שלא נשים – ושוב, המעגל הזה של היתומים, וודאי היתומים הילדים, אפשר להתווכח על גילאים יותר מבוגרים וכו', על העורף המשפחתי, אבל ודאי וודאי כשמדובר על ילדים וילדות שמתייתמים מהורה אחד, חלילה, או משני הורים, לא עלינו, לא על אף אחד בעזרת-השם, זה החוליות הכי הכי פגיעות, שתילים רכים שצריך לגדל.
“אבל הנתון היותר מזעזע: מ-2012 עד 2024 – 1,750 יתומים ויתומות באוכלוסייה הערבית שאחד מהוריהם נרצח. זה משהו שלא מתקבל על הדעת. ומה שעוד לא מתקבל על הדעת – שאין שום תוכנית ייחודית במדינה לטפל בילדים האלה.