“הדוגמה השלישית: כל מי שהזדהה עם עזה דרך פייסבוק, עם הילדים, עם התינוקות, עם האימהות, כל מי שנעצר – היועצת המשפטית תמכה במשטרה או תמכה במעצר שלהם; לא רק, אלא גם מעצר עד תום ההליכים בצורה גורפת, ללא פרטניות, ללא נסיבות, אלא בצורה גורפת היועצת המשפטית תמכה.
“אני עדיין זוכר – מעניין לעניין באותו עניין – אנשים שהושעו רק על העובדה ששמו איה מן אל-קוראן, פסוק מהקוראן, זה מיותר והדבר הזה צריך להיפסק כי הוא הפך להיות תופעה רחבת היקף.
“ולכן, אני רוצה להתייחס להצעת החוק, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני רק רוצה להגיד לכם מה שמעתי מאישה – ולא באופן ישיר, כל העולם שמע את זה – שיצאה אחרי שלושה חודשים ממעצר. על מה? על פוסט שאפילו היא לא כתבה. אישה בהריון בחודש שלישי, שעברה ימים שלמים בתוך הכלא, ולא היה לה מה לאכול, סיפרה על אילו בגדים ואילו תנאי מחיה היא עברה בשלושת החודשים שעברו.
“אנו עדים למעצרים של אזרחים ערבים שרק סימנו לייק על אחד הפוסטים.
“מההתחלה אמרנו שלמעצרים האלה אין שום מקום במדינה דמוקרטית, כי כל הדעות, כל האמירות וכל הסטטוסים והפוסטים שנכתבו הם במסגרת חופש הביטוי.
“לא יכול להיות – קלות כזו כלפי האוכלוסייה הערבית, לא יכול להיות מצב שצעירה ערבייה מהנגב עוצרים אותה, מאריכים לה מעצר לשלושה ימים, על שיתוף פוסט למישהו יהודי שכתב על הזוועות בעזה. מי שכתב את הפוסט, בגלל שהוא יהודי – לא נעצר.
“עכשיו המשטרה עוצרת אנשים, אדוני, על לייק. מגיעה בכוחות גדולים בלילה, אנשים נחקרים ומשתחררים.
“אני חייב לומר, האם דעתך נוחה עם זה שהיום אתה חי במדינה שיש בה משטרת מחשבות? היום כבר זה לא שאתה – איך אתה מדבר איתי על אכיפה? היום עוצרים אנשים בכניסה לכנסים, רק בגלל שיודעים מה הם חושבים, או חושבים מה שהם חושבים.