“יש לנו חובה קדושה גם לסייע לאנשים שמצויים במלחמה ואין להם ממ"דים ואין להם מקלטים שמותאמים לצורכיהם. אני אמשיך לדבר על זה, על נגישות למיגון, עד שיימצא הפתרון.
“הינה, אני אתן לך עוד הצעה: אולי תעשו קמפיין להעלאת המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים במקלטים הציבוריים? הורים עומדים עם הילדים שלהם, שיש להם אתגרים, והם יכולים לעשות תנועות עם הידיים, או להגביר את הקול שלהם בצורה ווקאלית שנראית לאנשים מוזרה, וצוחקים על הילדים האלה ומסתכלים על ההורים שלהם.
“מה המדינה, שהיא חייבת קודם כול בביטחון של אותם אזרחים, מה היא עושה? למה היא לא דאגה לזה? ואתם יודעים מה? כבר קרה. למה לא דואגים עכשיו? למה לא להוציא מהמרחבים הלא מוגנים את אותם אזרחים ואזרחיות ולדאוג להם למקום מוגן?
“והיעדר התוכנית הממשלתית יושב על העובדה שאנחנו ממתינים כבר 20 שנה להתקנת התקנות שמחייבות הנגשה של חלק מהמקלטים הציבוריים.
“זו חובה שהיא פשוט לא מקיימת. עזבי רגע חמלה והכול – זו חובה חוקית שמשרד הביטחון מתחמק ממנה שוב ושוב ושוב.
“על אף הדבר הזה שאין חקיקה, יש פיילוט שמשרד התחבורה עושה לאחר מחקר ולאחר התאמות שצריך כדי להגדיל ולהנגיש יותר ויותר תחבורה ציבורית לנכים, וכפי שאני ציינתי, אני מכיר מקרוב מישהו נכה שגר לא רחוק ממני, כשהוא צריך לצאת לשבת להורים שלו עם שני ילדיו זה כרוך בהוצאה של 2,000 שקלים. אדוני היושב-ראש, 2,000 שקלים עולה לו כדי לנסוע – באזור נחל שורק, לא מעבר לזה.
“חברת הכנסת ביטון ישבה בוועדת העבודה והרווחה, אדוני השר, והציגה בעיה שהמיגוניות ברחובות בשדרות – הנכים עם העגלות לא יכולים לעלות עליהן.
“קודם כול, לעניין מיגוניות, אני חושב שהראשונים שצריכים לקבל אותן בכל מקום הם מוסדות או ריכוזים שבהם יש אנשים עם מוגבלות, מהסיבה הפשוטה שהם הכי מתקשים להגיע, או בגלל בעיות של שמיעה או בגלל בעיות של תנועה או ראייה.
“ואני משתפת, כבוד היושב-ראש, שאני אבקש דיון מהיר בנושא הזה, כי אני מאוד מוטרדת שמיגוניות בארץ – לפחות איפה שטיילתי, לא ראיתי מיגונית אחת שתאפשר לאנשים עם מוגבלויות, עם כיסאות גלגלים, להיכנס למיגונית. בעצם זה שהמיגוניות לא מאפשרות את זה, אנחנו חורצים את דינם של אותם אנשים שנזקקים לכיסא גלגלים. תודה.