“אבל כדי שתבין שיש פקקים אתה צריך מינימום לדעת לעמוד בפקק; כדי שתבין שיש מצוקה בעגלת הסופר אתה צריך לקנות חלב; כדי שתבין שיש מצוקה בעם אתה צריך להיות איכשהו מחובר לעם.
“עכשיו, אפשר לצחוק על זה, אבל זו רמת הניתוק. הבן אדם לא עמד בפקק, הוא לא יודע מה זה לשלם לפנגו, הוא לא יודע מה זה תעריף, הוא לא יודע מה זה כחול לבן, הוא לא יודע מה זה לקרוא את השלט בחניה בתל אביב, שבאמת צריך חצי דוקטורט.
“הבן אדם לא עמד בפקק, הוא לא יודע מה זה לשלם לפנגו, הוא לא יודע מה זה תעריף, הוא לא יודע מה זה כחול לבן, הוא לא יודע מה זה לקרוא את השלט בחניה בתל אביב, שבאמת צריך חצי דוקטורט.
“זאת המציאות שלנו – שרים שבמקום לפתור את הפקקים, פקוקים בעצמם.
“אני לא מאמין שכשהעם נמצא בכזה צער ושאנחנו נמצאים בימים כאלה קשים, יכול שר כמו גולדקנופ להגיד את מה שהוא אמר – גלעד קריב, גלעד קריב – מה לממשלה הזאת, מה לנו ולמלחמה?
“אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת – מה קשורה הממשלה למלחמה? אמר שר השיכון גולדקנופ, והידק על צווארו את צעיף לואי ויטון. למי רע פה? שאל השר ולא קיבל תשובה. הרבה פעמים אנחנו אומרים על הממשלה המנותקת: היום נשבר עוד שיא.
“רבע מיליון אזרחים, כל שבוע, סוף שבוע, מוצאי שבת, ברחובות ואתם אפילו לא מרגישים איזשהו סוג של אמפתיה לקשיים שלהם, למורכבות שלהם. האם לא מצופה מכם להיות ממשלת ישראל של כולם?