“יש בסעיף אפשרות לאצול את הסמכות לעיכוב הליכים גם למשנים ליועץ המשפטי לממשלה וגם לגורמים בתוך הפרקליטות הפלילית. זה המציאות היום. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה יוצאים מהאירוע. צריך לתקן את הסעיף הזה בתיקון עקיף, כי המשנים ליועץ המשפטי לממשלה יוצאים מהאירוע.
“אז בתיקון עקיף צריך לתקן שאצילה של הסמכויות האלו היא בתוך הפרקליטות, והוא לא מאציל את הסמכויות האלו למשנים ליועץ.
“אז אני אומר שדווקא הסעיפים בחוק שעוסקים בחוק הבחירות לכנסת, לפחות על פניו יוצאים מתוך נקודת מוצא שהיועץ המשפטי הוא כן תלוי פוליטית, אחרת לא היו שוללים ממנו את סמכות עיכוב ההליכים.
“הדבר הזה ייפסק, כי אנחנו עושים את ההפרדה הזאת. סמכות עיכוב ההליכים תהיה בידי התובע והוא לא יוכל להאציל אותה למשנים ליועץ המשפטי לממשלה.
“סעיף 128, לעניין העבירות הפליליות המנויות בפרק י"א לחוק היועמ"ש, לא רשאי לעכב את הליכי המשפט. שם סמכויות העיכוב נמצאות אצל התובע הכללי ולכן ממילא זה צריך להיות התובע הכללי.
“אבל אתה מסכים איתי שסעיף 128 מניח שהוא פועל בשם הממשלה?