“אתה טוען שזה במסגרת הסמכויות של השר, אני מסכים איתך, אבל עדיין אני חושב שמן הראוי שכל קביעה, ודאי של שר האוצר, תהיה מושתתת על איזשהו בסיס יותר מקצועי ולא על שליפות.
“זה פשוט לא כתוב, אבל הרעיון היה לייצר מצב ששר האוצר יוכל לבחון את כל הסוגיה כולה רוחבית. זה לא בא לידי ביטוי בניסוח הזה, ודרך אגב אני קיבלתי הערות לפני הדיון הזה, שכדאי לתקן את הסעיף שיגיד: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות ובשים לב גם לכלל המוסדות הפיננסים, ואז אפשר לעשות עבודה רצינית עם טל ואוהד וכולם, ולבוא עם הצעה אחרת.
“בסוף, בכל הכבוד, אני חושב שזו צריכה להיות הסמכות של שר האוצר, וכששר האוצר מקים את הצוות הזה, הוא יכול למנות פה מישהו.
“הסמכת שר האוצר להביא תקנות בהקשר הזה ובהחרגות באישור ועדת הכספים זה כיוון שייתן מענה לזה.
“הסעיף האחרון, במקום "בהסכמת שר האוצר" יבוא: "לאחר קבלת חוות דעת שר האוצר לעניין ההשלכות התקציביות בלבד". שוב, זה מגביל את תפקיד שר האוצר לשיקולים תקציביים בלבד ומונע כוח וטו רחב יותר.