“כי 78 מיליארד שקל זה הסכום העודף שאנחנו משלמים היום על חובות של מדינת ישראל ב-2026, לעומת שנת 2022. 22 מיליארד שקל על חשבון הריבית ו-56 מיליארד שקל על חשבון הקרן.
“על חשבון הריבית נשלם, שימו לב, כמעט 22 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו רק לפני שלוש שנים, כלומר 22 מיליארד שקל – למשל, בסכום הזה אפשר להוריד את המע"מ ב-3%.
“ההסדרה של הנושא הזה צפויה להביא לשיפור יעילות הקצאת ההון על ידי יצירת התמחות בין גופים המעניקים אשראי לבין מימונו של האשראי; לגיוון אפשרויות ההשקעה של משקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים; ולמתן גישה לגופים חוץ-בנקאיים למקורות מימון נוספים, ובכך להרחיב את פעילותם, להגביר את התחרות, להביא להוזלת עלויות האשראי לצרכנים ולעסקים – ובכלל זה עסקים קטנים ובינוניים.
“קחו את זה עשור קדימה, תקבלו כ-120–130 מיליארד שקלים תשלומים עודפים על החזר חובות, אשר נובעים באופן ישיר מהורדת דירוג האשראי.
“ולכן, בשנים הקרובות מדינת ישראל הולכת לשלם עשרות מיליארדי שקלים יותר על החזרי חובות, על חשבון הדברים האחרים, כמובן: ייבנו פחות כיתות לימוד; ישולמו פחות קצבאות לנזקקים; התורים לרופאים מומחים יתארכו; יקודמו פחות פרויקטים בתחום התשתיות ועוד.
“בשלוש השנים הקרובות נצטרך להוסיף לפחות 20 מיליארד שקלים נוספים על החוב כתוצאה מהורדת הדירוג.
“הוצאות המימון הן בלתי נסבלות. עוד פעם, זה כלל ידוע, למי שיש הרבה כסף, הוא מסתדר עם הוצאות מימון.