“ואני פונה ליהודי העולם, ובפרט ליהודי צרפת: יש לכם כאן בית, יש לנו כאן בית. עלו לישראל, מחכים לכם, תחזרו הביתה.
“בעולם שבו המדינות מרכינות ראש בפני האנטישמיות המתפרצת, אני קורא לאחינו שבתפוצות: הגיע הזמן לשוב הביתה. תעלו לארץ ישראל, הבית של כל יהודי.
“המסע של יהודי אתיופיה לישראל היה מסע של אמונה ושל מסירות נפש. משפחות שלמות יצאו לדרך ארוכה וקשה מתוך ידיעה שיש דבר אחד ששווה לעבור עבורו כל מכשול – להגיע לירושלים.
“אנשים עולים למדינת ישראל מציונות קודם כל. הקשיים שהם נתקלים פה, מוביל לחזרה של כ-30% בשנה הראשונה.
“בואו נקבל בסבר פנים יפות את העולים שמגיעים ל0ה ולא להגיד להם אתם רמאים, כך אנחנו מציירים אותם. זה לא נכון לעשות את זה.
“הרי בעיניו של ברק, סלקציה ביהודים היא יותר לגיטימית, שכן יש יהודים נכונים ויהודים פחות נכונים.
“במציאות הזו, שבה האנטישמיות מתפשטת בעוצמה רבה, אני כאן קורא לאחינו ואחיותינו שבתפוצות, מכל מדינות התפוצות, בואו הביתה, אך לא מתוך פחד, אלא מתוך גאווה יהודית. תעלו לישראל. אנחנו מחכים לכם כאן בזרועות פתוחות. זה ביתכם.
“מי שלא מבין שאנחנו הולכים פה להפסיד כסף, הוא פשוט לא מבין את עתיד המדינה, והוא גם פועל מתוך מניעים אנטי-ציוניים.
“הימים האלה אכן הגיעו – חזרנו. חזרנו לארצנו, חזרנו למדינתנו. אנחנו קוראים לכם, אחינו שבכל הגלויות, לחזור יחד איתנו.
“לכן מכאן, מעל במת הכנסת, אני קורא לאחיי ואחיותיי בגולה: בואו הביתה. אל תחכו, כי בסוף זה יהיה מורכב יותר. אנחנו כאן נעשה הכול כדי להקל עליכם, אבל קחו את ההחלטה האמיצה והטובה למענכם, למען הילדים שלכם, למען המשפחות שלכם.
“העלייה מאתיופיה, שעלו לכאן ברגל, אני חושב שמצביעה על הנחישות ועל הקשר של הקהילה הזאת לארץ ישראל, ואנחנו לומדים אותו בחג הסיגד.
“הכבר בא הזמן שאנחנו צריכים לחזור אליכם. לארצנו כן לארץ הקדושה ולעיר הקודש ירושלים? אנחנו עם דל בלא כהן בלא נביא. אם באמת הזמן הגיע?
“זהותה של המדינה נבנתה בזכות העולים, ואנו גאים להרים ראש ולהגיד בגאון: אני עולה. בחרתי להיות כאן וזה הבית שלי. המסר בעלייה לישראל, שנמשכת גם בימי המלחמה ונגד כל היגיון אנושי, מחזק את הרוח במדינה ומראה לעולם כולו כי גם לאחר 7 באוקטובר לא נישבר.
“מדינת ישראל חייבת להיות ערוכה; לא רק לקרוא ליהודים לעלות, אלא גם להכין להם את הקרקע לעלייה במגורים, בתעסוקה, בחינוך, בקליטה קהילתית.
“האם עשינו כל מה שאנחנו יכולים למען העולים? לא. עדיין אנחנו מפנים עלייה לנגב ולגליל. עדיין לא מעמידים להם דיור ציבורי. עדיין לא הבאנו הייטק לאותן ערי עלייה גדולות.
“אבל כל הדברים שנעשים וכל העבודות אינן מספיקות. ממשלת ישראל חייבת לשים את נושא העלייה והקליטה בראש סדר העדיפויות שלה – לתקצב ולפעול כדי שכל יהודי התפוצות יוכלו וירצו להגיע לכאן בהמוניהם ולהיקלט כאן בצורה הטובה ביותר.
“חבר הכנסת ביסמוט, תיקח את הנתונים, תעשה פילוח, ואתה תגלה שמדינת ישראל בשנה החולפת נהייתה פחות אטרקטיבית ליהודי העולם. ומי כמוך יודע. דווקא אתה, זה שנוסע וזה שמבקר, אמור לדעת שאלה הנתונים וזו המציאות העגומה.
“הם לקחו את חפירה, כי הם ידעו מראש שהם יצטרכו לקבור את מתיהם בדרך. הרי זה בלתי נתפס. זאת מסירות נפש שאין כדוגמתה למען ארץ ישראל, או כמו שהקהילה האתיופית קוראת לזה, ירוסלם.
“אני מבקש להודות לחבר הכנסת מישרקי על שנתן לכנסת את הזכות לספר את סיפורה הציוני והמופלא של יהדות תימן, שהוא חלק בלתי נפרד מהסיפור היהודי הישראלי השלם.
“מכובדי, אדוני היושב-ראש, כפי שהזכרת בפתח הדברים, בכנס החורף האחרון היה לי הכבוד ליזום ולהוביל את הצעת חוק: יום לציון עליית יהודי תימן לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, הקובעת את יום ט"ו בכסלו – היום בו החלה העלייה הגדולה, עליית "על כנפי נשרים", העלייה השנייה הגדולה – כיום לאומי לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים במסע.
“כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משפחות יקרות, אורחים ואורחות נכבדים, היום אנו מתכנסים כאן בבית המחוקקים של מדינת ישראל כדי לכבד ולהוקיר את סיפורם רווי האמונה, הגבורה והכאב של אחינו ואחיותינו עולי תימן.
“- - עד שמנחם בגין עלה לשלטון, ואמר: הביאו לי את אחיי יהודי אתיופיה. בלעדיו אני לא הייתי פה.
“היו עוד עליות נוספות אחרי זה, אבל הם בחרו לעזוב את הכול מתוך הבנה של ותחזינה עינינו בשובך לציון. היה להם חזון לעלות לירושלים, לארץ ישראל, לארץ הקודש. דרך אגב, הם עבדו בעבודות כפיים. הם סללו כבישים ונטעו עצים, עבדו בקק"ל, עשו את העבודות הכי-הכי קשות, פיזיות.
“המסע של יהודי אתיופיה היה כרוך באין-ספור אתגרים, מהמורות וקשיים, אך לכל אלה יכולנו בזכות האמונה בתורת ישראל, בהשם, ובזכות מנהיגות אמיצה של הקייסים בני ובנות הקהילה.
“עולים שהגיעו לישראל, רובם מתוך שליחות, ציונות, פטריוטיות, מקבלים במקום כתף חמה, אטימות, זלזול והפקרה מוחלטת.
“מקומם של כל היהודים הוא בארץ ישראל, ולאחינו שבגלות אנו קוראים: שובו הביתה. פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות.
“אנחנו מאוד שמחים שיהודי ארצות ערב ואיראן עלו לארץ, וקוראים לכל שאר יהודי העולם ללכת בעקבותיהם.
“מתוך אותה ההכרה, שנשענת על סיפורי העלייה המפעימים ששמעתי מסבא שלום, זיכרונו לברכה, אני שמח להציג כאן היום את הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שמבקשת לקבוע יום שנתי לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, שיצוין באמצעות קיום דיון מיוחד במליאת הכנסת, טקס מרכזי וטקס זיכרון, וכן על ידי הקדשת זמן ללימוד הנושא במערכת החינוך.
“אני רוצה לומר שמטרת החוק היא לקבוע יום לציון עליית יהודי תימן למדינת ישראל ולזכר הנספים בדרך. היום המוצע הוא 16 בדצמבר, המועד שבו החל מבצע 'כנפי נשרים' בשנת 1948.
“לצערי, אני לא יכול להגיד את זה על הממשלה הנוכחית. אני רואה שכל הזמן מדברים על ניסיון לקצץ בסל קליטה; כל הזמן מדברים על קיצוץ במורים לאולפנים.
“מאז תחילת המלחמה ישנה התגברות בעלייה לארץ. גם בקרב יהדות העולם ישנה התפכחות. אסור לנו להחמיץ את השעה. אנחנו חייבים להיות אקטיביים בעידוד העלייה בקרב יהודי העולם.
“יום העלייה, כבוד הכנסת, עלייה היא מילה מתוקה, מלאת קסם ורגש למי שעבר את הדבר הזה. העלייה ראויה לשבח, ראויה לעידוד. הנושא של העלייה ראוי ללימוד.
“העולים הם יסוד קיומה של מדינת ישראל; העולים הם המנוע לצמיחתה ולהתפתחותה של מדינת ישראל; העולים הם חוסן חברתי, כלכלי, ביטחוני של מדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לעודד עלייה מכל הארצות.
“ואני רוצה לומר שמדובר כחלק מפעולות רבות שאנחנו כאן בכנסת עושים, כל אחד ממפלגות השונות, כדי לסייע לקליטת העלייה.
“בסוף יש לנו בית אחד, ולבית הזה קוראים מדינת ישראל. ואנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, כדי לראות שהעולים האלה יכולים להגיע לכאן ולהשתקע ולעבוד במה שהם עבדו עד היום.
“אנחנו רק צריכים להכין להם את הפלטפורמה, להכיר להם בתארים – בלי לגרוע ובלי להוריד את הרמה לא של הרופאים ולא של הפסיכולוגים ולא של המורים – אבל לתת להם את האפשרות לבוא ולעסוק כאן בתחום שהם עסקו בו בחוץ לארץ.
“המבצע הזה היה אחד החזיונות המרהיבים והמופלאים ביותר של גאולה יהודית ואנושית. יהודי תימן עלו מתוך אהבת הארץ והמולדת, והיו מוכנים לשלם מחירים כבדים על כך למען הזכות להגיע אל הארץ, לחיות בה ולגדל את מיטב בניה ובנותיה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפנות מעל בימה זו, כשאני שומע את הקולות מצרפת, את הדאגה – שומע אותה כבר בתקופה האחרונה ובימים האחרונים ביתר שאת – ואני רוצה לומר ליהודי צרפת, הגם שחשוב לנו שאנטישמיות לא תהיה בשום מקום אחר בעולם, בטח לא במדינות מערביות, בטח לא אצל בנות בריתנו: מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי כולו ומדינת ישראל מזמינה אתכם כאן לבוא הביתה, לשוב הביתה. אנחנו נשמח שתגיעו לכאן. אנחנו עמלים כל הזמן לשפר את תוכניות הקליטה, ואנחנו נתכנס עוד בימים הקרובים כדי לשפר עוד את תוכניות הקליטה.
“לצערי הרב, ובאמת אני חושב שזה אירוע חסר תקדים, הממשלה הזאת מרגעי הקמתה שמה לה משום מה ליעד לפגוע בנושא של העלייה והקליטה. ממש כך.
“הצעת החוק תגן על הביטחון הסוציאלי של אותם אזרחים, ותעודד עלייה לארץ מבלי חשש לשאת בכפל תשלומי ביטוח. המטרה פשוטה – מי שעולה לארץ, מדינת ישראל תדאג לו גם בפן הכלכלי, ותדגיש את המחויבות שלנו לשמור על העולים.
“הורים נאלצו לקבור את ילדיהם באמצע המדבר, ילדים נפרדו מהוריהם לעד. כל יום היה קרב הישרדות עיקש, וכל צעד דרש אומץ לב עצום. אבל יהודי אתיופיה לא ויתרו. באומץ אין קץ הם התמידו במסעם, נאחזים בתקווה ובחלום על ציון.
“היום הוא גם יום זיכרון לאחינו האתיופים, יום זיכרון לנספי עליית יהודי אתיופיה שמצוין ביום ירושלים.
“מצד אחד, כמובן, יום איחודה של ירושלים; ומצד שני, יום שאנחנו מציינים את היום לזכר הנספים בקרב העולים מאתיופיה במסע הנפלא הזה והמדהים, מעורר התפעלות מבחינתי, בדבקות שלהם להגיע לארץ ישראל ולהגיע לירושלים.
“אלפים יצאו דרך סודן להגיע לירושלים, ולא ידעו את הכיוון בדיוק. החלום היה רק להגיע לירושלים. בדרך מתו אלפי אנשים.
“אני קורא מפה לכלל יהודי התפוצות, ובפרט לאלו מצרפת: תעלו לישראל, זה הבית של כולנו. מדינת ישראל מחכה לכם ומבטיחה לכם גם את הביטחון וגם את השגשוג הכלכלי.
“ובסופו של דבר לשלוח מכאן מסר ברור של עידוד עלייה, של רצון לקלוט כאן את העולים, לאפשר להם לעסוק במקצועות שלהם, ליהנות מהמומחיות שלהם ומהידע שלהם, ולעשות מהלך שהוא מאוד חשוב ונדרש אל מול הגידול והפוטנציאל שיש לנו בימים אלה בנושא העלייה – דבר שהוא בעיניי אירוע היסטורי, שאסור לנו, פשוט אסור לנו להחמיץ אותו ולוותר עליו או לאבד אותו.
“לכן, אנחנו רק מקשים עליהם, וחבל מאוד, כי אם אנחנו נסדיר את המקצוע – וזה מה שאנחנו הולכים לעשות – הם יוכלו להשתלב בעבודה ובוודאי בתוך המערכת הציבורית. כך זה יועיל גם להם, אבל לא פחות לנו, למערכת הציבורית בישראל.
“אני רוצה להגיד לך, אבי ידידי, הגיע הזמן להתחיל לפעול ולדאוג לכך שכל מי שרוצה היום לעלות לישראל וזכאי לעלות לישראל – לא יחכה שמונה חודשים, עשרה חודשים, שפשוט לא יהיה מצב כזה.
“באמת, אני קורא לממשלה להתעשת ולהבין שעלייה היא אחד הדברים החשובים שצריך לעשות ממש בימים הקרובים, בשבועות הקרובים, ולהציל את הנפשות.
“ולכן אני קורא מכאן בלב נרגש וזועק לאחינו שבגולה: אל תעצמו עיניים; אל תחכו לרגע האחרון; אל תשלו את עצמכם באשליות; המקום שלכם הוא כאן בישראל. רק כאן, במדינה שלנו.
“כתיבה אחרת של ההיסטוריה הייתה יכולה לשייך לקבוצה זו, שמנתה אלפי עולים, בהם יזמים והוגים, את השם 'העלייה הראשונה' ולראות בהתחדשות היישוב היהודי ביפו את תחילת היישוב החדש".
“היא כוללת קשיים רבים שמשרדי הממשלה מערימים על העולים החדשים הפוטנציאליים: ביטול הליכים מהירים של העלייה, תורים ארוכים לאולפנים, היעדר פתרונות לבעיות הדיור והתעסוקה. כיום, לאדם מרוסיה או מאוקראינה קשה יותר לעלות לישראל וקשה יותר להיקלט בישראל.
“במקום זה אנחנו מרחיקים אותם ומאבדים אוכלוסייה איכותית, אוכלוסייה משכילה, שיכולה להביא הרבה תועלת למדינת ישראל כמו שפעם העלייה של שנות התשעים קידמה את המדינה. אנחנו מאבדים עכשיו את הגל החדש שמגיע.
“הצעת החוק שאני מעלה תקל על העולים לארץ, תאפשר לרבים ששוקלים לעלות לעשות זאת, וכך תחזק את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
“כן, העולים הם לא נטל – העולים הם הזדמנות ענקית למדינת ישראל. לעולים יש המון מה לתרום ברמה הכלכלית וברמה התרבותית, והם מגיעים עם המון קשרים בין-לאומיים.
“אבל המדינה שלנו לא קולטת אותם כמו שצריך. קליטת העלייה זה לא רק להנפיק תעודת עולה, לא רק לתת סל קליטה, אלא לקלוט את האזרחים החדשים בגישה מכילה, אנושית. לא בחשדנות ובאדישות ביורוקרטית.
“זאת ועוד, חקיקת החוק תגרום לעידוד עלייה של ממש, של רבים אשר לומדים או כבר עוסקים במקצוע זה, שלמדו במדינות רבות.
“אבל העלייה המבורכת הזאת לא מצליחה ללמוד עברית בפרק זמן הנדרש כדי להתחיל להשתלב בחיים בישראל, כי מספר המורים לעברית הולך ויורד.
“לפני 40 שנה יצאו אלפי יהודי אתיופיה והתחילו לצעוד במסע דומה אל אותה הארץ המובטחת. כל אחד מהם יסחוב על גבו את סיפורו עד יומו האחרון.
“הקשר המיוחד הזה ביני לבין צגה ובעצם לכל קהילת "ביתא ישראל", נמשך בשנים הללו, בכל השנים, ואני נחשף פעם אחר פעם לסיפור המדהים של הקהילה, קהילת "ביתא ישראל", עולי אתיופיה, ש-2,000 שנה חלמו על חזרתם לירושלים, ואולי – אני לא רוצה חלילה לפגוע באף תפוצה אחרת שהגיעה ארצה ב-120 השנים האחרונות, אבל אולי הסיפור של העלייה שלהם וגם הוויכוחים הגדולים, על אף שחייבים, אדוני היושב-ראש, חוב גדול לרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, שביושבו כרב הראשי לישראל קובע שכולם יהודים, והוא בעצם מאפשר את העלייה הזאת, ועדיין היה קושי גדול בעלייה על שלל המבצעים המרהיבים – "מבצע משה" ו"מבצע שלמה", שהוביל ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, זכרו לברכה, שגם לו היה קשר הדוק מאוד לקהילת עולי אתיופיה.