“אתם מדברים איתי על ארבע עמדות שונות שיוצגו וכל אחד פה מדבר על משהו אחר. חלקכם סותרים אחד את השני. אחד מדבר איתי על סעיפים לא רלוונטיים. צריך להתכנס.
“אם משרד המשפטים יתנגד, ההצעה הזו תרד ולצערי הרב לא תתקבל העמדה שלכם.
“העמדה שהציגו פה שתי נציגות משרד המשפטים, בעיניי, חזקה ומקובלת.
“זה תהליך במובן הזה שהיום אפשר לקדם את זה, אין יותר מניעה של משרד המשפטים. אבל לא צריך לקחת חודשים, זה יכול להיות מהר מאוד.
“אני רוצה לדעת מה אומר משרד המשפטים. אם את נציגת היועצת המשפטית, תודה רבה, זה פחות רלוונטי כרגע. אני צריכה את עמדת משרד המשפטים. אם יש כאן מישהו ממשרד המשפטים, תסבירי לי מטעם משרד המשפטים מה עמדת משרד המשפטים. לא עמדת היועצת המשפטית.
“הציקה לי העובדה שאני שואלת אותך לעמדת משרד המשפטים ואת מתחילה לחלק לי. את לא אמורה לחלק לי. את אמורה להגיד לי מה משרד המשפטים אומר.
“אני מבקש ממך, משרד המשפטים. הרשויות לא מתנגדות ויש דוגמאות שנעשו בעבר. אני מבקש שתדברו בינכם. עד הישיבה הבאה נראה איך אנחנו יוצאים. אנחנו בעד זה, צריך את זה. תמיד הרשויות מתנגדות. פה הן בעד.
“אדוני, אני חושבת שיש כאן התפלפלות יתר של משרד המשפטים.