“אבל עוד פעם, אנחנו מצד אחד רוצים לתת את המענה המיטבי ולתת חיבוק ענק לבעלי העסקים - -
“יותר מדי. תשעה תקציבים עברנו בוועדה הזו, שהוגשו באיחור, שיא של כספים קואליציוניים, כל תקציב מחדש בימים של מלחמה, כשאומרים לנו: אין כסף לזה, ואין כסף לזה ואין כסף לזה. איחור מחפיר בקביעת הפיצויים לעסקים, וכמובן שעד לרגע זה, עד לרגע זה ממש, אין באמת תוכנית כלכלית אמיתית, למעט ההחלטה שהתקבלה פתאום אתמול באישון לילה – ונדבר גם על זה – בנושא איו"ש.
“הבאנו ודאות עם מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים, שבעל עסק לא יצטרך להתחנן לפיצוי, אלא בכל פעם שתהיה הסלמה, המנגנון יהיה מוכן וערוך ללחיצת הכפתור. הגנו על העובדים ועל המעסיקים עם פתרונות יצירתיים בחל"ת והכרה בימי הלחימה הראשונים.
“המתווה הזה – והייתי חלק בכל הדיונים – למרות כמה שינויים ושיפורים שהוכנסו בו, משקף היטב את היחס המזלזל של נתניהו וסמוטריץ' למגזר העסקי. יש פה מענה חלקי בלבד לעובדים ולמעסיקים בנושא של החל"ת.
“אני מתביישת שעסקים קטנים ועצמאים בישראל נאלצים לכתת רגליהם, להתחנן לפירורים על מה שאמור להיות בטוח שהמדינה צריכה לעשות, שהמדינה צריכה לתת.
“מתווה הפיצוי לעסקים, סיימנו לחוקק אותו. מקדמות של כל בעלי העסקים, שמחכים כבר למעלה מחודשיים לכסף, תלויות באישור החוק במליאה.
“אני הייתי פה מהקורונה במתווים, אני לא חושב שהיה מתווה שהתעקשנו והיה לנו, תקראו לזה מלחמות או לא, אבל באמת התעקשויות שהתפוצצו פה דיונים והפעם ניסינו ואני חושב שגם הגענו להישגים.
“אני לא אומר לך שהמדינה צריכה עכשיו לשפות אותם ולתת להם 100% מההפסדים שלהם, מההוצאות שלהם, והם לא מגיעים ל-100%. אני גם לא אומר שצריך לעשות את זה, הלוואי שהמדינה הייתה יכולה לעשות את זה, אבל יש דברים שאפשר לעזור להם להרים את הראש מעל המים שימשיכו לשחות כי אנחנו לא יודעים מתי האירוע הבא במדינת ישראל, לצערנו.
“שמיכה תקציבית שנועדה, שים לב למה, נועדה לפצות עסקים בסופו של דבר בגין פגיעה בחודשים מרץ ואפריל.
“אנחנו ארבעה, חמישה ימים אחרי שהמלחמה התחילה ועסקים עדיין לא קיבלו שקל של פיצויים.
“אנחנו רוצים לסיים את זה, כמה שיותר מהר לסיים את החוק הזה, שהעסקים יקבלו את הפיצוי שלהם כמה יותר מהר, ואז אנחנו יכולים להתקדם.
“אני אומר לך, אמיר, גם אם אני אצטרך לחכות פה עוד שבועיים בשביל לסיים את המתווה הזה, אבל יקבלו בסוף יותר עסקים יותר פיצויים, שווה לחכות את השבועיים האלה מאשר להביא עכשיו את המתווה, עכשיו להצביע, ויהיה יותר נזק מזה.
“לדעתי, אנחנו ביום ה-45 מאז פרוץ הלחימה, וזה הדיון הראשון במתווה הפיצויים. בעיניי זה הביזיון הכי גדול, הכי גדול.
“אני לא יכולה שלא לפתוח ולומר שזאת פשוט בושה שאנחנו מתחילים את הדיונים על מתווה פיצויים לעסקים היום, חודש וחצי אחרי הסבב הנוסף במלחמה עם איראן.
“העסקים בצפון הם חלק מהעסקים שאנחנו צריכים לפצות ויש להם מתווה מיוחד, מתווה רחב יותר מלאחרים. אותו מסלול מחזורים ליישובי קו העימות, וכן הלאה.
“לכן, המתווה או החוק שנמצא כאן היום על השולחן צריך לתת מענה רחב ככל הניתן, ככל הניתן, בלי תירוצים ובלי המילים שהאוצר אוהב להשתמש בהן – השלכות רוחב.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוצע לקבוע מנגנון סיוע ייעודי לעסקים שנפגעו, אשר תכליתו להבטיח את המשך פעילותם הכלכלית ולסייע בהשבת הפעילות העסקית לרמתה התקינה, תוך שמירה על יציבות המשק בתקופת הפגיעה.
“בתאריך 11 במרץ פרסם משרד האוצר איזשהו מתווה, מתווה פיצויים, אבל המתווה הזה, לצערנו, גם בדומה למתווים אחרים, לא נותן מענה ראוי, במיוחד לאותם אלו העצמאיים, אותם העסקים הקטנים שמחזיקים את הכלכלה הישראלית, מחזיקים את הפריפריה. הוא קובע איזושהי הבחנה שמי שפונה יושווה ליוני 2023; מי שלא פונה – שזה מאוד רלוונטי אלינו, תושבי הגולן – יושווה ליוני 2025.
“אני שוב אומר, דווקא אולי במבט קדימה, אני קורא לממשלה הזאת ולכל הממשלות בעתיד: מלחמה – לא מלחמה, מבצע – חייבים להביא פיצויים לבעלי עסקים בשבוע הראשון של האירוע, ומייד לשלם מקדמות. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה.
“המלחמה התחילה בפברואר, אני אומר לכם, באחריות: אף אחד לא יקבל כסף לפני מאי. פברואר, מרץ, אפריל, מאי – לא יקבלו. למה כל כך הרבה זמן? כי בזמן שתכננו את המלחמה אף אחד לא ישב ליד השולחן ואמר: אוקיי, מה עם העסקים?
“אפשר פשוט לעשות חוק קבוע בתקופה שמוכרזת כתקופת חירום של פיצויים בסיסיים מאוד, כללים בסיסיים מאוד, ואז הנטל עובר לממשלה לעדכן אותם לפי הנסיבות.
“אנחנו היום ביום ה-24 למלחמה. פיצוי לעסקים במדינת ישראל שנפגעו מהסיבוב הזה – אין. גם לא כללים שהוגשו לוועדת הכספים, זה לא מספיק חשוב, למרות ששליש מחברי ועדת הכספים – שזה אנחנו – דרש דיון בנושא הזה, ולמרות שפעם אחרי פעם בכל סבב לחימה, אמרנו: למה בכל פעם מחדש להיות במצב הזה?
“אנחנו צריכים לחשוב בראש על כלכלה התנהגותית, בסדר? יש לנו שחקנים, ואנחנו צריכים לחשוב כשמביאים להם כזה מתווה, מה התמריצים שלהם ואיך הם יתנהגו.
“אני חושב שבמתווה שמוגש יש הרבה מקומות שאפשר לגלות בהן פתיחות יותר גבוהה.
“יש תחומים ויש נושאים שאנחנו מתפלצים והם בכלל בסדרי גודל של מאות אלפי שקלים, כמו פיצוי לעסקים ומתווה הפיצוי שאני מקווה שיונח על שולחן ועדת הכספים בהקדם.
“לא, היא תקבל 100% מ-22% של המחזור שלה, שאלו ההוצאות הקבועות של שכר דירה, חשמל וכו', ותקבל 75% מהוצאות השכר, אם היא תשלם שכר. אם היא תמשיך לשלם שכר לסייעות, למטפלות, למי שעובד שם בגן – היא תקבל 75% מזה.
“קודם כול, יש מתווה פיצויים כללי למשק – שאני מאוד מקווה שממש בתחילת השבוע יבוא כאן לחקיקה בכנסת בקריאה הראשונה, ואז בוועדת הכספים – שהוא מאמץ מתווים שעשינו גם בחיצי הצפון וגם בעם כלביא – ואגב, עבדו מצוין.
“אני אומר לך יותר מזה, באולמות למשל, אנחנו אומרים להם, אתם לא יכולים להגיש בקשה לפיצויים אם אתם לא מוכיחים שהחזרתם. אתה לא יכול גם לעשוק – זאת אומרת גם לקחת וגם לבוא אליי כמדינה ולקבל, כי תגיד לי: חצי חודש לא עבדתי. אני רוצה לראות שאתה מחזיר את הכסף.
“ובמקרה הטוב מתווה פיצוי לעסקים קטנים ולשכירים, מתווה חל"ת של השכירים, אולי יעבור במחצית השנייה של אפריל, אולי, ואז אנשים לא יקבלו את הכסף לפני אמצע מאי, אדוני היושב-ראש.
“חשבתי שכשאני אגיע לפה, כבר יהיה איזשהו מתווה פיצויים לעסקים, עצמאיים ושכירים, ואז לפי זה היינו גוזרים הקלות. אבל אין בכלל שום מתווה, לא לעסק בתל אביב – בטח שממנו אין גם לעסק בצפון.
“עכשיו הכרנו ב-22% מסך כל המחזור כהוצאות קבועות, ועל זה מקבלים מהמדינה את הפיצוי המלא, בסדר? על ההוצאות הקבועות מקבלים 100%, זאת אומרת ירידת המחזור כפול 22%.
“תפתחו אזרחי ישראל את לוח הדיוני של ועדת הכנסת ותראו אם יש ועדה אחת בקואליציה שמנהלת היום דיון על המיגון שלכם, על היעדר מתווה עסקים, על היעדר פיצוי לעובדים.
“אנחנו נמצאים עכשיו כבר במחצית השנייה של חודש מרץ, וב-1 באפריל זה ערב חג הפסח. נחזור מפסח – יום העצמאות. מתי יציגו את זה בוועדת הכספים? במאי? מתי העצמאים יקבלו את הפיצוי הזה? ביוני? או ביולי? עם מה הם יעשו את חג הפסח?
“אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו ביום ה-18 למלחמה, ועדיין כמובן, כמעט כמובן, אין מתווה פיצויים לעסקים הקטנים ואין מתווה חל"ת לשכירים. כי באמת, הממשלה פחות מתעניינת בבעיות האמיתיות של אנשים אמיתיים.
“האם נלקח בחשבון מתווה הפיצויים לעסקים ושכירים, ומה הסטטוס של הדבר הזה? אני לא בטוחה שאתה זה שמרכז את זה, אבל אני אשמח לשמוע מה הסטטוס של זה ביום ה-17 למלחמה, איזה עלות לקחתם.
“אף אחד לא אומר לו שיפצו אותו וההרגשה שלי היא שלא הולכים לפצות אותו. לא יפצו אותו.
“אני רק רוצה לפזר את הערפל: אין מתווה, אין שום דבר בכנסת, אין הצעת חוק. אין באמת מתווה, יש באמת רק הצהרות חלולות. העסקים מחכים לפיצוי ואין להם מושג מתי וכמה הם יקבלו.
“למרות שהיו לנו לא מעט ויכוחים סביב מתווה הפיצויים לשכירים, אבל עדיין, המתווה היה על השולחן, ולא במקרה אני כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת של 28 בפברואר פניתי לשר האוצר ואמרתי: בוא נאמץ את המתווה של עם כלביא, כנראה נצטרך קצת לחדד אותו, קצת לשנות אותו, קצת להתאים אותו לסיטואציה טיפה אחרת, אבל אפשר לפרסם אותו כבר בימים הראשונים של המלחמה.
“והינה, אנחנו פה בכנסת פוגשים ושומעים – אני בטוחה שכולנו, זה לא עניין פוליטי, זה לא קואליציה ואופוזיציה – מבעלי עסקים שהם לא רוצים עוד הלוואות. הם לא רוצים לצבור עוד חובות. הם צריכים פיצוי אמיתי על אובדן ההכנסות שנגרם להם בגלל המצב שהמדינה עצמה נמצאת בו.
“הצלחתו של המתווה והניסיון שנצבר ביישומו מאפשרים לממשלה לפעול גם כעת במהירות וביעילות על מנת להעניק מענה לעסקים שנפגעו ולסייע למשק הישראלי לחזור למסלול פעילות וצמיחה.
“ללא שום קשר, מתווה הפיצויים לעסקים לא מייצר להם ודאות. אנשים נכנסו לאירוע הזה, זה לא אירוע של יומיים-שלושה, וזה אירוע שאנחנו גם לא יודעים את משך הזמן שלו, נכנסו לאירוע הזה במשבר מוקדם עוד, בעלי העסקים בגבול הצפון היו במשבר עוד לפני האירוע הזה.
“כרגע מדינת ישראל היא באיזשהו לימבו, שבעלי עסקים – ואני אומר לכם, אתם יכולים לראות את הטלפון שלי רק מהיום –בטראומה, בטראומה, ממה שקורה פה עכשיו; כי אף אחד לא עומד ואומר לכם: מגיע לכם 1, 2, 3, 4; תעשו 1, 2, 3, 4.
“הניסיון של הממשלה כרגע להימלט מהפיצוי – אני אומר לכם, הוא לא רק לא נכון מוסרית, הוא גם מסוכן, כי הוא מייצר מצב שאנשים מרגישים שהם חייבים לצאת לעבוד במקומות שלא בהכרח יש הכרח.
“אנחנו יכולים לעשות את זה מהר, כי גם עסקים קטנים, גם העצמאים וגם השכירים מחכים לוודאות.
“היום ראינו את ההודעה שיצאה מטעם משרד האוצר רק ביולי 2025. הדרג המקצועי כולו במשרד האוצר בא ואומר שזה לא מהלך נכון, זה לא מהלך שיחזק את הכלכלה, זה לא מהלך שיחזק את הסוחרים הקטנים, אותם סוחרים שאנחנו עדיין משלמים להם חלק מהפיצויים עבור חרבות ברזל, עבור עם כלביא, ואז, בצד השני, אנחנו באים לציבור ואומרים: לא, תקנו יותר בחו"ל.
“מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי.
“ביום השני של המלחמה פניתי אליך וביקשתי לאמץ את המתווה של פיצויים לעסקים, שהיה בתחילת המלחמה – אגב, שחוקקנו די בניגוד לדעתו של משרד האוצר – ואני רוצה לברך אותך, כי אימצת את ההצעה שלי, והבאת את המתווה של תחילת מלחמה.
“לפניכם תיקון לחוק מס רכוש שמבוסס על מתווה הפיצויים המוצלח ממבצע "חרבות ברזל", ובכך אנחנו ממשיכים להוכיח לעסקים שיש להם על מי להישען.
“אבל, וזה אבל גדול, ואני מדגיש את זה, המתווה שהיה בתוקף אז, זה היה לפני כמעט שנתיים, הוא רק הבסיס. למערכה מול איראן היו מאפיינים משלה, ולכן יש צורך לעדכן אותו ולהרחיב את המתווה במספר נקודות, ואני אפרט: קודם כול לקבוע את שיעור הירידה במחזור או ביחס ליוני 2024 או ביחס ליוני 2023, לבחירת העסק; דבר נוסף להגדיל את המענקים לעסקים עד מחזור של 300,000 שקל בשנה בלפחות 20%; להגדיל את מענק ההשתתפות בשכר עבודה מ-75% ל-85%; להגדיל את מקדמי הפיצוי של הוצאות מזכות, מי שמכיר את המתווה, בלפחות 15%; לעסקים שספגו נזק ישיר מירי הטילים, ואתמול הייתי בעסק כזה בתל אביב, להעניק להם פיצוי בגין נזק עקיף עד לחידוש הפעילות העסקית.
“לפניכם תיקון לחוק מס רכוש שמבוסס על מתווה הפיצויים המוצלח ממבצע "חרבות ברזל", ובכך אנחנו ממשיכים להוכיח לעסקים שיש להם על מי להישען. מתווה סיוע זה, שנבנה בקפידה, יאפשר לעסקים לקבל – אתה רואה אנשים מקשיבים – פיצוי אמין, מהיר והוגן עבור ההוצאות הקבועות והשכר, בהתאם להיקף הפגיעה שחוו. בכך נבטיח לא רק את הישרדותם, אלא גם את המשך הצמיחה הכלכלית של ישראל.
“אם מדינת ישראל רוצה להחזיק את הציבור הזה, את העסקים הקטנים והבינוניים, את מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, היא צריכה להתייחס אליו. צריך להיות פה שר שיגיד: אני עוזב הכול ומתעסק בהם.
“אז אנחנו עכשיו אוספים את האתגרים, מה למדנו מחרבות ברזל, אילו תיקונים נוספים צריכים להכניס לתוך המתווה, והדבר הזה באופן טבעי יגיע בקרוב, אני מניח, לכנסת, כך שהציבור או ציבור אנשי העסקים יודעים לקראת מה לצפות.
“כמו כן, לאור אתגרי החירום במלחמה, הרחבנו את הפעילות והענקנו שירותים נרחבים ומותאמים בין היתר לעסקים של מפונים, לעסקים של משרתי מילואים, סיוע בקבלת הלוואות בערבות המדינה, הצבת מיגוניות ועוד.
“היום שר האוצר עשה מסיבת עיתונאים, לא הצהיר הצהרה, עם ראש רשות המיסים, עם יושב-ראש ההסתדרות, עם יושב ראש איגוד העסקים, כולם ביחד עם יו"ר ועדת הכספים, כולם ביחד פורסים מתווה שייתן פיצוי לעסקים, שייתן פיצויים לתושבים שנפגעו, שייתן פיצויים לעובדים שנפגעו, שיפצה את כלל מרכיבי המשק.
“הצעה לממשלה: להקים ״קבינט עורף״ שיעסוק בנתינת מענה מהיר ויעיל לנפגעי הטילים, לעסקים קטנים, למיגון, לנושא הפיצויים. האופוזיציה תשמח למנות נציג מטעמה כדי להקל על חקיקת בזק או העברות לפיצויים אם יהיה צורך.
“כפי שנעשה בעבר במצבים ביטחוניים, לרבות מלחמת חרבות ברזל ובקורונה, מדינת ישראל ידעה להפעיל מנגנוני סיוע ופיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו. גם כעת, ככל שיידרש, משרד האוצר בוחן צעדים מתאימים להענקת מענה לעסקים ולעובדים.
“לפני יומיים העברתי לשר האוצר הצעה: במקום לנהל עכשיו דיונים ארוכים, להתמהמה ולנסות להמציא את הגלגל או את המתווה מחדש, אפשר להחיל באופן מיידי את מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת שהיה בתוקף בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023, המתווה שעבדנו עליו יחד בוועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, שנתן בסך הכול מענה נכון ויחסית מדויק למגזר העסקי.
“אנחנו חייבים לתת יד ולתמוך, ואני קורא לשר האוצר ולכל שרי הממשלה ולראש הממשלה לפתוח את הכיס ולעזור לעורף, ולהציל הרבה אנשים, שלא ירדו עוד ועוד.
“שר האוצר צריך להודיע היום שכל העסקים שנפגעו במלחמת עם כלביא נכנסים למסלול אדום לפי אובדן הכנסות ויקבלו החזרים לחשבון.
“בעקבות מלחמת חרבות ברזל, המדינה יישמה תוכניות סיוע כלכליות ייעודיות בדמות מענקים לעסקים בכלל הארץ בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, ולאחר מכן – בעיקר בצפון ובעוטף עזה, שנפגעו מהמצב הביטחוני.