“ולכן אני אומר לך, החמאס – תקרא את מה שאמר החמאס. מבחינתם, הסכסוך הוא סכסוך דתי, זו אדמת וקף, אף מוסלמי לא יכול לוותר עליה, לשיטתם.
“ואני רוצה להגיד פה בצורה הברורה ביותר לעם הפלסטיני הנאבק על חירותו: אל ייאוש, עוד נגמור עם הכיבוש.
“כולכם יודעים שהרי העם הפלסטיני הוא עם מומצא. הרי הוא לא היה קיים לפני – אין דבר כזה עם פלסטיני. אין דבר כזה מורשת פלסטינית.
“מי שתומך בהמשך הכיבוש – הוא התומך בטרור, הוא בעצמו תומך בטרור.
“הכיבוש הוא הטרור העיקרי. המתנחבלים הם הטרוריסטים העיקריים.
“ואני שואל: האם אי-אפשר להסתכל לכיוון אחר, ולהגיד למה טילים? אי אפשר באמת להגיע לשלום? כן, כן, זו המילה הקשה: השלום.
“זה לא ימנע את מה שאין מנוס ממנו – הסדר מדיני לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני להבטחת קיומה של מדינת ישראל, להבטחת הביטחון של כל אחת ואחד שגרות באזור הזה.
“אתם תעופו ויישאר העם הפלסטיני, ויסתיים הכיבוש הארור, ותקום מדינת פלסטין על אפכם ועל חמתכם.
“ואני רוצה להגיד לכם, שלום זה לא רק שאיפה אידאית; שלום זה ערך יהודי, לימור. ערך יהודי. זאת המהות שלנו, לימור. בשביל זה הקמנו מדינה, כדי לחיות פה בשלום.
“אתם, ששמים את שני העמים כאסירים של הכיבוש, ואני שקורא לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש, כי כולנו נולדנו בני חורין.
“אבל הימין לדורותיו בחר להנציח את הסכסוך הזה, ולא משנה מה יהיה כתוב בחוק, זה לא ישנה את העובדה שהאנשים האלה גרות וגרים שם, ואין מלחמה שתפתור את הסכסוך הזה, ובסופו של דבר יהיה צריך להגיע להסדר מדיני.
“כבוד השר, אי-אפשר להיות ערכי, מוסרי, דמוקרטי, כשאתה כובש עם אחר.
“אין תחליף לתהליך מדיני ואין תחליף למדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
“אתם לא רוצים פתרון מדיני. אתם לא רוצים לקדם פיוס ושלום בין העמים.
“מדינת ישראל לא זקוקה לחזית נוספת, ובטח לא להזיות נוספות; מדינת ישראל זקוקה נואשות לפתרון מדיני, לפתרונות דיפלומטים – ברית אזורית והסדר מדיני עם הפלסטינים שיוביל אותנו לשקט ולביטחון אמיתי.
“למה הכיבוש המשחית הזה? הכיבוש הנפשע הזה, שמייצר אנשים כמותך. למה הוא צריך להימשך?
“אני קורא לכל הגורמים הממשלתיים, לאנשי ציבור, לאזרחים, לאזרחי המדינה, להתעורר ולהתנגד לכל הנושא הזה של אלימות, תוקפנות, פורענות, כי בסופו של דבר, אני אומר, הפתרון היחיד לכולנו הוא לא אלימות, הוא לא כיבוש, הוא לא מלחמות – הפתרון הוא פתרון מדיני, וכולנו חייבים לחתור לפתרון מדיני כדי לשנות את המציאות באזור שלנו.
“- - שנאנק תחת כיבוש. הילדים, הבנים, הבנות, הטף, הזקנים. תתביישו לעצמכם.
“- - אני קורא את תוצאות הכיבוש, אני רואה את תוצאות הכיבוש על כל משפחה ומשפחה, אני רואה איך זה משחית את החברה הישראלית, אני רואה איך המרחב הדמוקרטי מצטמצם יום אחרי יום - -
“מול הדבר הזה אין הסדר מדיני; מול הדבר הזה אין הסכמות; מול הדבר הזה אין חלוקת טריטוריה, כי הסכסוך הוא לא על טריטוריה, הוא על דת.
“אין ספק שהעם הפלסטיני משלם את המחיר הכבד ביותר, אבל אין גם ספק שהחברה הישראלית משלמת מחיר יקר כתוצאה מהכיבוש הארור הזה.
“אפשר לשנות בתהליך מדיני ואפשר באלטרנטיבה של שלום.
“העם הפלסטיני ישתחרר מהכיבוש. ככה קורה בכל העולם. ככה קרה בצרפת עם אלג'יר וככה יקרה פה.
“וכמובן השלום – השלום, שהיום בכלל אנחנו לא יכולות להעלות על דל שפתינו, בתוך מלחמה עקובה מדם, נוראה, מחרידה, טראומטית, כואבת, אבל האמונה בכך שהביטחון שלנו וקיומה של מדינת ישראל תלוי בשלום,.
“התמשכות המלחמה בלי פתרון מדיני תחזק את האויבות והשנאה ותעמיק את התודעה על אודות התוקפנות לדורות רבים בשני העמים.
“הכיבוש הארור הוא טרור. הוא טרור משום שרובו ככולו מופנה נגד אזרחים חפים מפשע.
“הכיבוש הזה כל כך משחית, ולא צריך להתרגל למצב הזה. כל מה שקורה – כולל ההפיכה המשטרית, כולל הפגיעה במרחב הדמוקרטי, זה מבית היוצר של של הכיבוש, לכן אני קורא לאזרחי המדינה לא להתרגל למצב הזה.
“- - אם אחרי 7 באוקטובר האנשים האלה מדברים על משא ומתן, אם אחרי 7 באוקטובר האנשים האלה חושבים שיש לנו עם מי לדבר בחמאס או בפת"ח – לא למדתם כלום.
“ולכן, חשוב לקחת צעד אחד קדימה, להפעיל קצת את ההיגיון, להשתחרר מהתפיסה הזאת שקורית פה, מהאינטרסים הצרים האישיים, להיות מספיק אמיצים, לנצל רגע שיכול להיות דווקא בימים האלה רגע היסטורי ולעשות מעשה טוב ולו פעם אחת.
“ואז השקר הפך לשני שקרים: לא פלשתינה אלא עם פלסטיני. אז לא פלסטיני – שקר אחד הסברתי; אבל גם לא עם, וכולם יודעים את זה.
“- - בגלל שאין סוף לכיבוש הארור, בגלל שאין מדינה פלסטינית - -
“אין תחליף לפתרון מדיני. אין תחליף להכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.
“בכל פעם שמדינת ישראל הושיטה את ידה לצד השני כמחווה של פיוס, שלום או אפילו הקלות כלכליות כאלה ואחרות או כל מיני גזרים למיניהם, כמו שכינינו את זה – אנחנו רק קיבלנו טרור, דם ומלחמות.
“כמה פעמים דיברתי עם כל אחד מכם על כך ששורש הרע, הבעיה העיקרית היא המשך הכיבוש הארור?
“הם ושכמותם הם אחיי ואחיותיי, אחים לשותפות אזרחית ולא למיליטריזם, אחים לאנושיות ולא אחים לנשק, אחים ואחיות המסתכלים לכיבוש בעיניים ואומרים לו לא.
“סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית הם גם מתכון לשחרור שלנו מפשיזם, מגזענות, מדיקטטורה, כי אין, לא יכולה להיות ולעולם לא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש.
“יחי מחנה הפליטים ג'נין, יחי העם הפלסטיני, יחי המאבק הצודק שלו. בוז לכם, בוז לכיבוש.
“- - הרוגים בג'נין, פצועים בתל אביב וחייל הרוג. דם כולם על הכיבוש הארור שלכם.
“הכול אפשרי במדינת ישראל חוץ מדבר אחד שבעיניי הוא המהותי – חוץ מלסיים את הכיבוש. ואני חושבת שהגיע הזמן כבר מזמן שתסתכלו לעצמכם בעיניים ותדעו שהכיבוש הוא באמת אביהם של כל העוולות שקורות כאן, והגיע הזמן כבר מזמן לדבר על מהות הסכסוך ולנסות למצוא פתרון.
“אל תגידו לי: מה לעשות, למה חמושים נמצאים שמה; אני מתקנת: השאלה צריכה להיות למה צבא הכיבוש נמצא בג'נין, למה יש עדיין אשליה שאפשר שהכיבוש, הדיכוי, ההתנחלויות והפוגרומים של המתנחלים יתקיימו בשקט ובנחת ובלי שום התנגדות.
“האנשים שנמצאים שם גורשו בכוח בשנת 1948. היום הנכדים שלהם נאבקים נגד הכיבוש הארור הזה. אז הכיבוש הוא לא רק רצחני - -
“אז מה עשה לכם הכיבוש? השחית לכם את הערכים, קלקל לכם עד מאוד את מערכת הערכים, ושום דבר לא יעזור, צריך לסיים את הכיבוש.
“כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הכיבוש הישראלי נגד העם הפלסטיני הוא האחראי הקרדינלי לשפיכות הדמים, להרג בקרב הפלסטינים והישראלים, כולל החיילים עצמם. דמם על הכיבוש הארור הזה.
“כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן והתרעתי כי כל עוד יש כיבוש, תימשך שפיכות הדמים; כל זמן שהמתנחבלים ממשיכים בפוגרומים, איש לא יחיה בביטחון.
“56 שנים של דיקטטורה צבאית ומשטר דיכוי סדיסטי; 56 שנים של שלילת זכויות והגבלות על התנועה, ההפגנה והדיבור; 56 שנים שבהן כוחות ישראלים נשלחים ליישובים הפלסטינים לאכוף משטר אלים של עליונות יהודית וגזענות קולוניאליסטית; 56 שנים של טרור מתנחבלים, שוד וגזל.
“יש פה עם. יש פה את העם הפלסטיני, שחי במולדת שלו, באדמה שלו. בזכות ולא בחסד של איש. הוא יניף את דגלו, ולא יעזור לאיש. הוא יילחם על הזכויות שלו, על אפם וחמתם של הפולשים הגזעניים.
“בימים האחרונים ביקרנו כמה פעמים במסגד אל-אקצא, ושם, אחרי שהכיבוש הסיר את הכוחות שלו משם, הכול עבר בסדר מופתי, בהתנהגות בצורה הכי מסודרת. בלילת אל-קאדר, לפני יומיים, הגיעו למסגד אל-אקצא כ-300,000 מתפללים, והכול עבר בצורה הטובה ביותר. זה אומר דבר אחד ויחיד: כשאין כיבוש, יש שקט ויש סדר.
“ומה שהוליד אותו זה הכיבוש והמפלצות הגזעניות שמובילות את הכיבוש ומצדדות בו, ושלחו את הפורעים, חלקם אפילו לא מתביישים בזה, היללו אותם לאחר מכן.
“אבל אנחנו כל הזמן אומרים שהכיבוש הוא שורש כל רע. בלעדי הכיבוש, הדברים האלה – לא היית רואה אותם.
“אני חושבת שהגיע הזמן להבין פעם אחת ולתמיד שמי שמתנגד לכיבוש הוא זה שמגן על ביטחונם של האזרחים הפלסטינים, התושבים הפלסטינים, אבל בעיקר גם האזרחים הישראלים, ומי שמספסר בדם, מי שרוקד על הדם ומי ששורף כפרים שלמים הוא בעצם פשיסט, מתנחל שלא מגיע לו שום כבוד.
“אדוני ראש הממשלה, אני בטוח שאתה מודע לזה שאי-אפשר לפתור את הסכסוך הישראלי–פלסטיני חד-צדדית ואי-אפשר לספק ביטחון לאזרחים רק באמצעות כוח ומערכה צבאית.
“לא נוותר על הקול הייחודי שלנו שרואה שהפגיעה העיקרית בדמוקרטיה זה כיבוש עם אחר. שהכיבוש מזין את הפשיזציה לתוך מדינת ישראל.
“אבל המשך הכיבוש הוא זה שלוקח את כל האזרחים – יהודים כערבים ואת הפלסטינים –כבני ערובה לתאוות הכיבוש והסיפוח והכוח וההתנחלויות.
“אין דמוקרטיה עם כיבוש. זה אוקסימורון, לא הולך ביחד. זה דבר והיפוכו, ניגוד, קונטרסט, לבן ושחור. אין דמוקרטיה עם כיבוש ואין כיבוש עם דמוקרטיה, כי כיבוש הוא שלטון טוטליטרי צבאי מדכא, שבו יש שתי קבוצות אוכלוסין, אחת תחת שלטון צבאי אגב, ואחת תחת שלטון אזרחי, בתוך השטח הכבוש.
“ישנה הזנחה מתמשכת וסטגנציה ארוכה מאוד באופן שבו ממשלות ישראל לדורותיהן מטפלות בזירה הזו.
“הדריסה של הדגל, המלחמה נגד הדגל, הן חלק מהניסיון לדרוס את העם הפלסטיני.
“מדינה אשר מקיימת מזה 56 שנים כיבוש לעם הפלסטיני, מונעת ממנו להיות חופשי בארצו, להקים את מדינתו, משעבדת את כל הציבור הישראלי, יהודים וערבים, ומסכנת את ביטחונם לכיבוש הזה.
“עיסוקים שהוזכרו פה גם בנאומי הפתיחה הם החרפת האיום האיראני, גם איום הגרעין, גם ההשפעה האזורית והבין-לאומית, הזירה הפלסטינית – שהיא לפני פיצוץ, בתקופה רגישה מאוד, לטעמי, הרגישה והנפיצה ביותר מאז סוף האינתיפאדה השנייה ב-2004 – הזירה הצפונית, מאמצי התבססות, מאמצי דיוק וכדומה, ואז זירת הפנים, הזירה שהעסיקה אותנו במערכת הבחירות ועמדה במרכז השיח.