“אני חושפת את זה אחרי שלוש שעות, מה הם עושים? מגישים הודעה לבית משפט, בבקשה לפתיחת האיסור פרסום, כי טלי גוטליב רמסה ברגל גסה את צו האיסור פרסום, מעולה, כה יהיה השם בעזרי, כה יהיה לי אומץ לדאוג לעם הזה, לביטחון שלו ולשלום שלו.
“צו איסור פרסום נועד להגן על הנפגעות. אז מה עשיתי? פרסמתי את שמו של האנס לדעתך, שמחה? אני אענה לך: לא פרסמתי. למה לא פרסמתי? כי יש גבול ולא צריך לדרוס ברגל גסה רשות שופטת.
“זה ברור, אבל את החומר שאת שידרת, את לא מטילה עליו איסור פרסום. בן אדם מצלם מסך ומעלה ליו טיוב.
“דיברת על תיקוני חקיקה, ובכלל זה הזכרת את צו איסור הפרסום. אני מודה לך על הדברים, ואם תרצה להעביר איזשהו נייר כתוב, או איזשהם מידעים שיש בפניך למשטרת ישראל, אתה בהחלט מוזמן וישמחו לשמוע עדויות.
“אני מקווה, אני אגיד את המילה 'מקווה', שבאמת תוגש בקשה לבית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום, על מנת שבאמת הציבור יוכל לשמוע יותר. אבל כל עוד קיים הצו, אנחנו מנועים.
“אז אני חושפת את הדבר הבא: לא פגיעה בביטחון המדינה ולא נעליים – חיסול חשבונות מחפיר ושימוש בכוח השררה כדי לשמור על שמו של ראש השב"כ רונן בר.
“צו איסור פרסום כזה חריג, במה שנקרא פרשת 'קטארגייט', או מה שפורסם גם ביום שישי אצל אביעד גליקמן, הוא יותר דומה באופנים שהוא מוצג או שהוצא על ידי בית המשפט, לצנזורה.
“מפר צו איסור פרסום. על הדוכן אומר ליועץ המשפטי: כבודו במקומו מונח. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמנה את מיקי לוי לראש ממשלת ישראל, שיפסיקו להקשיב להצעות של יועצים משפטיים.
“לצערי, בכל הנוגע לפעילות כנגד ציבור המתיישבים, השימוש בצווים מעין אלו חרג מזמן הרבה מעבר לגבולות הייעוד המקורי שלהם.