“אבל בסוף קליטת העלייה והבחינה הראשונית של מסמכי הזכאות הן לא תפקידים של רשות האוכלוסין, אלא תפקיד שלכם, נכון?
“אני גאה, אדוני היושב-ראש, שהצלחנו בוועדה לדאוג לסטודנטים מכלל המגזרים כדי שיוכלו לסיים את החובה האקדמית שלהם. כמי שעלה לישראל בעצמו, אני זוכר היטב את תחושת הזרות, את פערי השפה, את הקושי להבין מערכת חדשה, את התחושה שלפעמים אתה צריך לעבוד קשה פי שניים רק כדי להגיע לאותו מקום של הסטודנט הישראלי הרגיל. כאשר אני חושב על עולה חדש שהוא גם סטודנט, אני מבין עד כמה האתגר גדול עוד יותר – ללמוד בשפה שאינה שפת אם, להתמודד עם תרבות לימודית חדשה, עם קשיים כלכליים, עם ריחוק מהמשפחה ועם הצורך להוכיח את עצמך בכל פעם מחדש. זוהי אכן משימה מורכבת שמקשה בכפל-כפליים את תהליך העלייה עצמו. מדינת ישראל חייבת להעניק לסטודנטים עולים חדשים מעטפת רחבה יותר בתגבור בשפה, סיוע כלכלי, ליווי אקדמי והכוונה אמיתית להשתלבות בהמשך בשוק העבודה.
“כנציג עולי צרפת בכנסת למדתי במהלך השנים שאותם קשיים שחוויתי אינם הקשיים האישיים בלבד אלא קשיים של כל עולה ועולה, ולא משנה מאיזו מדינה. העולה החדש חווה כאן קשיים בשפה, בדיור, בהכרה במקצועות, בתעסוקה, בתחושת שייכות, בכניסה לאקדמיה ועוד.
“אם רמת השכר של המורה כל כך עלובה, הרי ברור שהעולה החדש פוגש אדם מתוסכל וכך גישתו של האדם כלפי המציאות
“העולים והעולות הללו לא הגיעו לכאן בידיים ריקות, אלא רובם המכריע בעל מנעד רחב של יכולות ופוטנציאל להיות חלק מהמרקם החברתי והתרבותי ולהוות תרומה אדירה לכלכלת ישראל. מעל 60% מהעולים עסקו בתחום האקדמי בארצות המוצא; כ-20% התמקצעו בהנדסה וברפואה; כ-7% היו מנהלים.