“אנחנו דנו בזה רבות גם כשעשינו פה בוועדה את הדיונים על חוק הגנת הפרטיות, אמרנו שהחוק הגדול הבא שיעסוק בנושא מידע וכדומה, חייב להיות כבר מותאם לעידן ה-AI.
“הפורום פועל לגיבוש המלצות בתחומי מדיניות ממשלתית, רגולציה, שימוש אחראי, אוריינות, AI, ואתיקה טכנולוגית ובחינה אחראית ושקולה של המתח המובנה בין חדשנות לרגולציה, ומתוך מטרה להבטיח שימוש בטוח לכלל אזרחי המדינה. יתרה מכך, ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהצטרפו בספטמבר 2024 לאמנה – הייתה לי את הזכות לקדם זאת – הבין-לאומית ההיסטורית של מועצת אירופה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית, לצד ארצות הברית, בריטניה, האיחוד האירופי, קנדה, יפן ועוד מדינות מובילות בתחום.
“חבר'ה, צחוק צחוק, דרושה רגולציה מאוד מאוד עמוקה בנושא ה-AI. אי-אפשר להתייחס לזה בצחוק.
“אנחנו מבססים סביבה רגולטורית תומכת חדשנות, תוך מניעת פגיעה בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי. פרסמנו מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה, ששם את האדם במרכז ומחייב הערכת ניהול הסיכונים. הקמנו מוקד ידע לליווי של עשרות רבות של רגולטורים בארץ אשר יצטרכו להתאים את עצמם לעידן החדש, ולעומת האיחוד האירופי, שבחר לחוקק חוק אחיד, אנחנו בחרנו לעשות זאת בדרך אחרת.
“אני גם אציין שבדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה נכתב כי אין אף משרד ממשלתי שרואה עצמו אחראי לתחום. כל כך הרבה משרדים יש בממשלה הזאת, ולפחות לפי דוח מבקר המדינה אין משרד שמוכן לקחת אחריות על בינה מלאכותית. המבקר גם קורא בדוח קורא למשרד החדשנות ליישם את החלטות הממשלה שהתקבלו בממשלות הקודמות, למשל גם בממשלת השינוי, נמצאת פה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן שהייתה שרת החדשנות והעבירה את החלטת הממשלה מספר 212.
“מדינת ישראל, כמו מדינות מובילות נוספות – ארצות הברית, בריטניה, יפן, סינגפור וקנדה – בחרה בגישה הסקטוריאלית, כי בינה מלאכותית לתחבורה לא דומה לבינה מלאכותית לבריאות או לביטחון. ישראל היא בין הראשונות בעולם להשקיע בהטמעת בינה מלאכותית לטובת שיפור השירות, שיפור תהליכי קבלת החלטות ותועלת הציבור במשרדי הממשלה.