“ההצעה מבקשת לתקן את ההגדרה של קמעונאי פארם גדול ולקבוע שהיא תחול רק על שחקנים בעלי מחזור מכירות שנתי של 450 מיליון ש"ח לפחות, ושמחזיקים בשלוש חנויות פארם לפחות. זו נקודת איזון חדשה, ואנחנו עוד נדון עליה בוועדה – אם הסכום הוא של 450 מיליון, אולי הרף צריך להיות קצת יותר; אם נכון להציב רק שלוש חנויות, אולי גם פה קצת יותר; ואולי נדרשות התאמות נוספות, ואנחנו נגיש אותן כמובן לקראת קריאה שנייה ושלישית.
“נוצר מצב אבסורדי, שאותם שחקנים קטנים, שמתחרים בשחקנים הגדולים צריכים עכשיו לבוא לרשות התחרות ולבקש אישור לפתוח חנויות חדשות. זה פוגע פגיעה רצינית מאוד בציבור, שבסוף שלא יכול לקנות פארם בזול.
“נלחמנו פה במונופולים, נלחמנו פה באנשים חזקים במשק, בגוף חזק במשק, שהוא היה מונופול עד עכשיו; בלעדי כמעט.
“בשל מספרם המצומצם של קמעונאי הפארם, ובהתחשב בנתונים שהובאו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, שלפיהם לא מתקיימת תחרות מלאה בענף זה, מוצע להחיל את הוראות פרק ב' לחוק על רשתות הפארם הגדולות.
“הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת, והיא נועדה לטפל בבעיית יוקר המחיה בענף הפארם על ידי החלת חובות שונות הקבועות בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, על הקמעונאים הגדולים בענף הפארם ועל הספקים הגדולים המתקשרים עימם בעסקאות, כפי שאפרט כעת.
“לכן החוק הזה בא לעשות סדר בחוק המזון, כדי שגם הם – הגיע הזמן שהם לא יחרגו. אם הם לא מוחרגים כדי שתהיה לנו יותר תחרות בענף הזה, אני בא ואומר: התחרות הזאת טובה לכולם.
“אתה צודק שגם ענף הפארמה מאופיין בריכוזיות גבוהה והתחרות בו מועטה, ונדרשים שם תיקונים. ולכן אני כבר אומר שאני אבקש מחברי הכנסת לתמוך בחוק.