“הנתונים, חבריי חברי הכנסת, מדברים בעד עצמם: אין ולו אירוע רצח אחד שבוצע באמצעות נשק ברישיון. זהו נתון המעיד על האחריות הגבוהה של מחזיקי הנשק. וכן, זו עדות לעבודה המקצועית והמדהימה שעושה האגף לכלי ירייה, שדואג לכך שרישיון לנשיאת נשק יגיע אך ורק לידיים אחראיות ובטוחות.
“אז אני קוראת לא לאשר את התקנות האלה בלי לבחון לעומק מה ההשלכה של הכנסת נשקים למרחב האזרחי בכאלה כמויות; מה ההשלכה של היות נשקים בהרבה מאוד מבתי האב; מה ההשלכות לגבי ילדים, מה ההשלכות לגבי השמירה, מה לגבי תאונות קטלניות של שימוש בשוגג, מה לגבי תגבור הנשקים בחברה הערבית. מתוך 126 הנרצחים בחברה מתחילת השנה, 114 נורו למוות.
“מי שמאיים להשתמש בנשק ולפתוח במלחמת אחים לא אמור לקבל נשק... כל הכבוד לאגף כלי יריה גם על ההחלטה לא לאפשר לו, אבל בעיקר על העלייה הדרמטית באחוזים של קבלת הרישיון לאנשים שמגיע להם.